| |
טומי הולכת לתומה
|
 כינוי:
tomasa בת: 44 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2007
 הנשיא קצב יואשם באונס
באחת הפגישות הבלתי נדלות / בלתי נגמרות / חסרות תועלת / בשעות מאוחרות מדי / רק מוכיחות לי שאין לי חיים / שאני נוכחת בהן. בא איזה בחור לא צעיר, שאחרי שבחן את הקהל בעין מיומנת והחליט לחלוק איתנו את האבחנה כי הרוסים זו הצרה של המדינה כי הם אלימים. איך הוא יודע? הינה בכלבוטק הייתה תכנית שבה גבר התקיף את אשתו, למרבה הפלא רוסי. כשמחיתי בתוקף על הגזענות הוא אמר: "אבל את צברית, לא?". אז לא. אז מה?
החברים השמאלנים המתחסדים שלי הגיבו בסובלנות רבה וחייכו בסלחנות. יותר גרוע מזה אין, מה שאני לא יכול לסבול מהחברים שלי אני מוכן לסבול ממישהו רק כי הוא לא אקדמאי או מסתובב בכל החודים הפוסטמודרניים האלה. כח אחד יכול לצעוק שזה גזענות כשזה מופנה נגדו, אז אין סיבה שאנשים לא יצטרכו להפנים.
ההמשך היה אבחנה היסטורית - קודם היו המרוקאים, אחר כך הגרוזינים ועכשיו הרוסים. התמזל מזלי גם להיות חצי גרוזינית. אויה, איפה אקבור את עצמי מבושה.
הדבר הכי גרוע היה כשאותו גזען בגרוש טען שהחברה הכי טובים הם מהעדה שלו, נשיא המדינה (יואשם באונס), הרמטכ"ל (לשעבר לשעבר) ועוד... כששאלתי אותו אם יכול להיות שהבעיה היא לא בעדה אלא בגברים, היה זה תורו לחייך בסלחנות.
ולפינת האמוטיסקס:
סאדו מאזו
או
| |
אימפרוביזציה
אימפרוביזציה על מילים. ננזפתי שלא כתבתי הרבה זמן, אז שמתי לי שעון מעורר לעוד חצי שעה ובחצי שעה הזו אני הולכת פשוט לכתוב מילים מילים מילים בזרם התודעה ונראה מה ייצא. כי באמת בזמן האחרון אין לי שום רעיון, שום תובנה. אפילו אם כן, אין לי כוח לפתח את זה. למשל ראיתי שני סרטים נהדרים ואני מתה לכתוב עליהם אבל ברגע שאני מתכוונת להתחיל הולך לי החשק, שלא לדבר על המאמר שעוד לא התחלתי אבל כבר יש לו שם: "ההיסטוריה של הנוסע השמיני היא ההיסטוריה של האנושות", או משהו כזה, המצאתי את זה עכשיו אבל זו הכוונה.
לעומת זאת, אני כותבת המון המון לעצמי במחברת האישית שלי. פתאום לא בא לי לצאת החוצה, אלא להתכנס פנימה, להפסיק לצעוק ולהתערב, לשתוק קצת. ומה ש X כותבת במחברת שונה מאוד ממה שטומסה משדרת פה. הטומסה היא אותה טומסה, אבל רמת הפסיכופטיות והפריקיות שונה לגמרי. פה אני די נורמטיבית. נראה לי.
הידיים מונחות על המקלדת (כבר לא), מרגישות אותה, מחכות שיבואו מילים ויעקצצו בקצות האצבעות. לפני שבוע עשינו חנוכת בית, ומשום מה קנינו נורה אדומה, שמנו אותה בסלון ועכשיו הבית שלנו נראה כמו רובע החלונות האדומים מבחוץ. לכן, אני מדליקה נורת לילה. האור הזה משנה את כל האווירה.
טוב לא הולך.
שולחת את זה כדי שתראו שניסיתי. אבל לא הולך. לא הולך.
כנראה שההתחברות לעצמי ממקומות עמוקים גורמת לריחוק מהמקומות האינטלקטואלים.
אישה, מדברת מהרחם, אין מה לעשות. כשאחזור להיות גבר אכתוב פה שוב.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
