אני לא מאמינה: הכנס הזה הצליח להעמיד אותי במטבח אחרי חצות, גרם לי לקחת יום חופש, הטריח אותי הלוך-חזור ו"שיבש" את סדר יומי הקבוע...לחלוטין. או כפי שאמרה לי אחת ממארגנותיו, ביום השלישי: "את מתמידה...בשנה הבאה נארגן לך כרטיסיה לניקוב". כמעט אמרתי לה שאשמח לקבל הזמנת "אורח כבוד" (לא יזיק לצורך צילומי תקריב) אבל נמנעתי. בסך הכל הם היו ממש בסדר וסייעו לי גם במקומות בהם

אחרתי בהזמנה...

אינני לשונאית, אינני עוסקת בשפה העברית מעבר לשימוש בה, אבל הנושא מרתק והיכולת לעסוק בו מכל כך הרבה זוויות, משך אותי אל הכנס.

בשנה שעברה התפעלתי וכתבתי על הכנס הראשון שהתקיים, גם הוא, בהיכל התרבות בעירי. ההצלחה היתה אדירה ובטקס הנעילה הבטיח ראש העירייה דאז, מר מאיר ניצן להפוך את הכנס הראשון למסורת. הבטיח, וראש העירייה החדש, מר דב צור, מקיים.

ביום ו' (שלשום), הסתיים הכנס השני. בטקס פתיחת הכנס הבטיח ראש העירייה, מר דב צור, שהכנס שהפך למסורת, ימשיך להתקיים בראשון-לציון גם בעתיד, או כדבריו: "לנצח".

גם השנה הבטחתי לעצמי מקומות מיד עם הפרסום במקומונים ובחוצות העיר, וטוב שכך. הכרטיסים נחטפו ברובם הגדול תוך ימים ספורים.

הכותרת של הפוסט מדברת בעד עצמה. במהלך שלושת הימים נכחתי בשלושת ימי הכנס אך אספר רק על אחדים, מהמשובחים שבהם, לטעמי.

האירוע הראשון, ביום הראשון, היה מתאבן מהנה במיוחד:

אלכס אנסקי, שחקן ועתונאי, אירח את: השחקנית ליא קניג, הסופר סמי מיכאל, ח"כ שלמה מולא, הזמר שלמה יידוב.

כל אחד מהם, כולל המנחה, עלה לארץ עם שפת אם משלו, ונאלץ להתמודד עם רכישת השפה העברית לא רק לצורך תקשורת בארץ-ישראל, אלא גם ואולי בעיקר, על מנת להשתמש בה לפרנסתו.

הסיפורים של ליא קניג מימיה הראשונים באולפן בארץ היו עסיסיים במיוחד, על "אודישנים" ראשונים בעברית וביידיש, על "פטפטנות" שסייעה לה להשתלב מהר.

סמי מיכאל הפתיע כשסיפר שהשפה הערבית, שפת אימו, כבר איננה השפה הראשונה שלו, ושאפילו מכתב אין הוא מסוגל לכתוב עוד בערבית.

ח"כ שלמה מולא סיפר בעברית צחה על ימיו הראשונים בארץ, עת לא ידע מילה בעברית ואפילו לא מעלית מה היא...

הזמר שלמה יידוב שר בשתי שפות: בספרדית ובעברית. שירו הפופולארי והרלוונטי לכנס זה, "חולם בספרדית",  סחף את הקהל לשירה בציבור.

כאן, שלמה קצת יותר צעיר, סרטון מהיוטיוב:

ביום השני לכנס אהבתי במיוחד את המופע: "כל מילה מיותרת". המנחה שרית סרי (סופרת ושחקנית) ארחה את:

ירון לונדון (עתונאי, איש טלויזיה ופזמונאי) שסיפר על פער השפה בינו לבין נכדותיו, על שפה תקנית בעידן של שפה משתנה ועל סדרת הטלויזיה שלו: לונדון פינת בן-יהודה.

הופיעו: הזמר / ראפר קובי שמעוני המכונה סאבלימינל. השחקנית עדי אשכנזי.

ד"ר צביה ולדן, בלשנית ומומחית לאוריינות, דיברה על ילדים שגדלו בארץ ישראל ללא עברית כשפת-אם. סוגייה מעניינת!

רוביק רוזנטל, עתונאי וסופר, אשר מילון הביטויים המסקרן שלו עומד לצאת לאור בקרוב..

וקובי אריאלי, עתונאי וסטיריקן חרדי.

המוסיקאי אלון אולארצ'יק ליווה את הערב בנגינה ושירה והזכיר לנו ימים אחרים, עם להקת "כוורת" המיתולוגית.

  בתמונה מימין: שרית סרי מציגה את אלון אוליארצ'יק.    

ומשמאל: שרית שרה עם סאבלימינל.

ביום ו' התענגתי על שירי הילדים שלהמשורר, הסופר והמתרגם לוין קיפניס בארוע שנקרא: "מלך הילדים".

אירוע שכולו מחווה למשורר עם אזכורים רבים להסטוריה של ראשון-לציון.

שי קיפניס, יליד ראשון-לציון, בנו של לוין קיפניס, נתן כבוד לערש השפה העברית:

בית הספר "חביב", הטמעת השפה בעירנו, המורה דוד יודילוביץ (יודע-לב-איש),

משפחת לובמן-חביב ועוד.

דורות של ילדים בארץ ישראל גדלו על שיריו של לוין קיפניס שפרסם ספרים רבים,

ובין המספרים הרחיבה  לאה נאור שאף כתבה את הספר "מלך הילדים".

הממתק האחרון של הכנס, לדידי, היה גיל חובב, בנם של  משה חובב, מקרייני קול ישראל הראשונים, ושל דרורה בן אב"י, בתו של איתמר בן אב"י, בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן יהודה.

גיל הפליא בסיפוריו על בית אבא-אמא, סבא-סבתא, על ילדות בתרבות מעורבת: אשכנזית, תימנית, מרוקאית וספרדית, על האוכל במשפחה, על נישואי תערובת, על ירושלים והרבה הרבה על השפה העברית.

את המפגש סיים גיל בקטע מספרו "סוכריות מהשמיים".

 קינוח מעולה לכנס מצויין.

תודה לחברה העירונית לתרבות ספורט ונופש בראשון-לציון על הפקת אירוע מושקע ומהנה זה..