כבר כתבתי בעבר שבני הצעיר סטודנט לקולנוע, זוכרים?

אתמול הוא שיתף וסיפר על ההכנות לסרטו החדש העומד להצטלם בשבוע הקרוב.

בתום ההסברים והתיאורים המרתקים התבקשתי לתרומתי הצנועה:

1. לוותר על מכונית הסטיישן שלי ל-3 ימים כי צריך להוביל ציוד, אנשים, שחקנים, תפאורה ומזון לשותפים בעשייה.

2. אני מתבקשת להכין דּוּד של מרק. לא בשביל הצוות, בטח שלא באמצע הקיץ.

בסרט יש דּוּד מרק שעל פי התסריט אמוּר להצטלם מקרוב וגם להיות אכיל וטעים כי השחקן צריך לאכול ממנו.

    הבטחתי לבשל, אבל מה? איזה?

    אני: מה חשוב? הצבע? המרקם? שניהם? מה אתה צריך?

    הבן: הצבע פחות, המרקם - יותר.

    אני: איזה מרק יצטלם טוב יותר? סמיך? דליל? עם חתיכות או בלעדיהם? טחון או סתם מעוך?

    לאחר דיון מעמיק בתורת בישול מרקים והעלאת אפשרויות הוחלט שלא מחליטים היום...

    המפיק: "ביום שלישי נדבר".

    אני: בסדר, אבל קח בחשבון שגם אני צריכה זמן, לארגן מצרכים, לבשל.

    ובכלל, איך אני מבשלת כזו כמות ענקית, ואיך תוביל אותו?

    הבן: אל דאגה, לא צריך כל כך הרבה. יש פטנטים בשביל "כאילו"...

מתוך היכרותי עם מצב תבשילים בקיץ, בתנאי תחזוקה לא הכי אופטימליים, הצלחתי להשחיל הערה בונה:

חשוב שצילום המרק יתבצע ויצליח ביום אחד! אינני אחראית לקיבתו של השחקן במידה ויהיה עליו לאכול

ממנו יום אחרי יום. ולא לשכוח להשליך לפח. זה לא יהיה מרק לשבוע כפי שאתה רגיל....   

הבמאי כנראה לא חשב על הנתון הזה מראש (הוא חשב שהמרק יהיה בשימוש יומיים) קיבל את דעתי ומיד "טחן" במוחו שינוי לו"ז.

רגע,

איזה קרדיט אקבל בקצה הרשימה?

תמיכה קולינרית: ...............

סוכנות השכרת רכבים:........

תודות:.............

לא שאלתי. אגלה בבוא היום.  

ביני לבינכם: אני נהנית מכל שביב אינפורמציה ואם יורשה לי, (יש סיכוי?) מתחשק לי להזמין את עצמי ולנסוע לצפות בתהליך ההפקה.