מערך יחסי עובד-מעביד בארץ מזעזע. מפניות של אנשים מפוטרים אל מרכז המידע והייעוץ שלנו אני למדה על הזלזול בעובדים וכפי שכתבתי בכותרת, על הקלות הבלתי נסבלת של פיטורי עובדים.

השבוע ניגש אלי אחד המומחים שלנו ליחסי עובד - מעביד והגיש לי מסמך חשוב לקריאה ולידיעה. מהכתובים שקיבלתי התברר לי שגם עובדים מהמגזר הפרטי זכאים לשימוע טרום פיטורין.

את המסמך ערכה עו"ד אנדראה קאופמן - חיקין, מומחית ליחסי עובד-מעביד, והוא הועבר אלינו מהמחלקה המשפטית של שירות "כל עובד + " של חב. חשבים, אשר על שרותיה מרכז המידע שלנו מנוי.

וכך כתוב במסמך:

"החובה לערוך שימוע לעובד בטרם פיטוריו (חובה הידועה גם כזכות הטיעון או זכות השימוע) הנה חובה הקיימת במגזר הציבורי וכן בגוף דו מהותי. בהודעת נציבות שירות המדינה מיום 28.5.2006 פורסמו הנחיות ברורות לקיום הליך שימוע תקין בטרם יפוטר עובד, בין אם מדובר בעובד קבוע, עובד בתקופת ניסיון, או פיטורי עובד בשל עבירות משמעת.

להלן ההנחיות לשם עריכת שימוע תקין, בטרם יפוטר עובד קבוע במגזר הציבורי, כפי שבאו לידי ביטוי בהודעת נציבות שירות המדינה:

הודעה מראש לעובד על מועד השימוע, בה יפורטו הטענות, שבעטיין רוצים להפסיק עבודתו; הענקת אפשרות לעובד לעיין בכל החומר הנוגע לנימוקי פיטוריו, ומתן זמן סביר לעובד להכין תגובתו וטיעוניו; הענקת הזדמנות מלאה לעובד, בין בכתב ובין בעל-פה, להגיב על הטענות אשר נטענות נגדו; עריכת פרוטוקול של הישיבה, אם השימוע לא נעשה בכתב; קבלת החלטה על סמך שיקולים מקצועיים וענייניים. 

כמו כן נקבע בהודעת נציבות שירות המדינה, כי השימוע יתקיים בכתב, אלא אם ביקש העובד להשמיע את טיעוניו בעל-פה. במקרה בו התקיים השימוע בעל-פה, רשאי העובד, אם הוא מעוניין בכך, להגיע לשימוע עם אדם מטעמו (כגון: עורך-דין, נציג ועד עובדים וכדו'), אולם ללא עדים.  

ככלל, במגזר הפרטי לא קיימת חובה זהה לזו הקבועה במגזר הציבורי, שכן חוקי העבודה אינם מעגנים את זכותו של עובד לשימוע בטרם פיטוריו. יחד עם זאת, בהלכות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה ובשורה של פסקי דין של בתי הדין האזוריים, ניתן לראות באופן ברור, כי הלך הרוח של בתי הדין הוא לקיים חובת שימוע (זכות טיעון), בטרם יפוטר עובד, גם במגזר הפרטי.

בית הדין חזר לא פעם על הקביעה, כי חובת קיום הליך שימוע לעובד במגזר הפרטי היא זכות יסודית, הקנויה לעובד במסגרת יחסי העבודה בינו לבין מעסיקו (חובה המקבלת משנה תוקף בבוא העת לפטר עובד בעל וותק רב במקום עבודתו). הפרת חובה זו על ידי המעביד גוררת לרוב פיצוי כספי, אך לעיתים, לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, עלול בית הדין לבטל את פיטורי העובד ולבקש לאכוף את חוזה העבודה.

בתי הדין לא התוו כללים מפורשים לגבי אופן קיום הליך תקין של שימוע במגזר הפרטי (להבדיל מהמגזר הציבורי), אך עם זאת שבו והדגישו, כי מטרת השימוע, היא קבלת החלטה עניינית ומושכלת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי, למי שעלול להיפגע מההחלטה. כדי להגיע להחלטה זו, מוטלת החובה על המעביד, להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו בפתיחות, הגינות ותום לב, זאת על מנת שהעובד יוכל ליתן את תגובתו להן, תוך ציון נקודת מבטו, ועל מנת שיוכל לנסות לשכנע את בעל הסמכות, לשנות דעתו".

אני מקווה שבשנת תש"ע ישתפר מעמד העובדים בארץ, בכל המגזרים, ומאחלת שהמצב הכלכלי במשק יעצור את מעגל האימה של הפיטורין במשק הישראלי.