מזמן לא כתבתי פוסט אישי. יותר ויותר אנשים שאינם ממקורבי מגיעים הנה והחשיפה, תתפלאו ולא תאמינו,

כבר פחות נוחה לי. ובכל זאת, קשה לי להתאפק..

הפעם אספר לכם על הטרק ( Trek) אליו אני יוצאת. לא בדרום אמריקה ולא בהודו.. כאן, ממש בסביבתי הקרובה ואפילו..

אפשר לאמר, גם בתוך עצמי.

החודשים האחרונים לא היו פשוטים. חודשים של קבלת החלטות מתחום הבריאות. אולי לא שמתם לב.

לאחרונה מעטתי לכתוב ואפילו דילגתי על חודש מרץ. הייתי מוטרדת ואבדתי סבלנות לבלוגוספירה ולרשתות החברתיות.

לאחר תקופה לא פשוטה של התלבטויות ו"בדק בית" הבנתי שזהו זה:

שאני חייבת לעשות "ביעור חמץ" פנימי ולעבור את ה"פרוצדורה", דהיינו, להחליף את מפרק הירך הימני שלי.

פעם זה היה ניתוח של "זקנים", היום הוא כל כך נפוץ, לא תאמינו עד כמה ולכן לא אכפת לי לגלות לכם..

אגב, מעניין למה יותר ויותר צעירים מגיעים למצב הזה. האם בגלל ישיבה ממושכת? או כי רצים אל חדרי הכושר

ללא בקרה?.

עוד הבנתי שאם אני רוצה לשפר את איכות חיי, אין מנוס. שדי לסבול כל רגע ורגע משעות הערות שלי.

לאחר ההשלמה וההחלטה באה הדילמה:

- איפה? כלומר בבית חולים ציבורי או פרטי. אחרי שקיבלתי תור ב"ציבורי" ל..עוד שנה...החלטתי על "פרטי" למרות

שההשתתפות העצמית בתשלום כלל וכלל איננה בטלה בשישים. 

בכל זאת, זוהי הדרך היחידה לבחור את הממונה על איכות חיי בשנים הקרובות...

רק אומר..אני נשארת בארץ וממש ממש קרוב, לנוחיותי ולנוחיות המשפחה האהובה.

מה גם שממש אין צורך להרחיק לכת. מטובי המומחים עובדים בארץ. לא כל המוחות עקרו לחו"ל.

- אצל מי? נעשה חריש רציני. אינטרנטי לצד המלצות אישיות ונבחר The one & only, הכוכב החדש ששמו

כבר הולך לפניו ושהוא לגמרי במקרה גם חתיך הורס.  ולצידו עוד שניים!! מהטובים שיש. האחד פרופסור מוכר

וידוע שיהיה ראש הצוות, המשגיח,  והשני ד"ר מומחה נוסף,  חמוד ומשרה רוגע. באמת צוות משובח.

הם פשוט מדהימים ה"כוכבים" הללו. גם צעירים, גם חכמים, גם נעימים ומנומסים וגם נראים נפלא. ממש צוות לעניין.

- מתי? חורף, קיץ, סתיו, אביב...?  בפרטי, כידוע, אפשר לבחור. כל שאגלה לכם הוא ש...או. טו. טו -

- והשיקום, איפה? גם כאן נערך תחקיר וסיבוב היכרות ונבחר המקום המיועד, בתקווה שינתן לי מבוקשי.

- והסידורים לפני? לא יאומן כמה הם רבים. בדיקות, הכנת כל המסמכים הרפואיים, הכנת הבית לשובי,

תורנות "פנסיון" למגה (כלבתי הזקנה והנאמנה, זו שהיתה נורא חולה לפני מספר חודשים והיום מדלגת בחדוה, כאלו

מחלתה הצעירה אותה), הכנת תיק לבית החולים ותיק לשהות ממושכת בשיקום (שם ניתן ללבוש בגדים מהבית),

היערכות להיעדרות ממושכת מהעבודה בעזרת צוות המתנדבים המדהים שלי, וכו' וכו'.

מזה כחודש ימים הדסק-טופ של המחשב שלי נראה כמו "חדר מצב": קבצי word ורשימות של מטלות מסוגים שונים.

בניתי מערכת (לא טבלת ייאוש!) ובתוכה שיבצתי, בכל יום, לפחות משימה אחת. למען פיזור העומס.

לשימחתי היא כבר כמעט נקייה ואוי לי אם שכחתי משהו..

כעת אני רוצה לספר לכם סיפור בתוך סיפור... ממנו תבינו מה גרם לי להעיז ולכתוב פוסט זה...

בת-דודתי מאוסטרליה הרחוקה עברה בדיוק את אותו הניתוח לפני שבועיים. צירוף מקרים. היא צעירה ממני ביותר

מ-10 שנים, מדריכת סקי ושחיה, ספורטאית בגוף ובנשמה. אבל לא רק שם..  גם בקלילות התנהלותה באינטרנט.

יום לאחר הניתוח כבר העלתה לפייסבוק צילומים שלה, עם שלל הצינורות המחוברים אל גופה.

ועוד הגדילה ועשתה כשביקשה מהמנתח שלה את העצם הביולוגית שלה למזכרת...

בקשתה אמנם לא נענתה אבל הד"ר הביא את העצם בקופסה, להראות את מידת השחיקה ואף הירשה לצלם.

התמונות...בפייסבוק, כמובן. ואני, אפילו אני, מזועזעת.

ומאז, היא משגרת דיווחי התקדמות: תיאור מינוני משככי הכאבים שהיא משחררת לעצמה, צילומי פיזיותרפיה,

צילומים מגיחה לבית קפה ומגיחה נוספת אל שפת הים עם המשפחה התומכת   ומה לא.

היא צמודה למצלמת הטלפון ולמחשב נייד, הדיווחים זורמים, וכך היא מעלה את רמת החרדות שלי

 (היא אמנם משתפרת אבל אני מבינה יותר ויותר מה מחכה לי...

ובכן....תשכחו מזה! עד כאן...  אין מצב שאני אשגר מידע כל כך אישי. ובכלל, אני לא בטוחה שתהיה לי סבלנות

לכל זה, שיהיה לי אמצעי לכתיבה (כי אפילו מחשב נייד אין ברשותי), והאם יש שם אינטרנט אלחוטי.

המקסימום שתשמעו ממני, אולי, ..חמסה חמסה....זה שנשארתי בחיים (בפייסבוק), שהחתיכים ההורסים מבקרים

יום יום במהלך הימים הראשונים באישפוז כפי שהבטיחו, שהגעתי לשיקום שבחרתי,  וש..הכל דבש...חחח

להתראות בשמחות. אני אשוב מועשרת בטיטניום....ומחכה ליום בו אצפצף בשדה התעופה בדרך לכיופים..

נ.ב.: 1.  מתנצלת על כי חרגתי מהרגלי ולא עשיתי יחסי-ציבור או שיווק לאף נותן-שירות סמוי שהוזכר בפוסט.

            לינקים רבים באמתחתי, אולי בבוא היום..

       2. בבקשה אל תשלחו בונבוניירות! יש לי תכניות אחרות לניצול הסיטואציה..  

       3. אנרגיות חיוביות להפחתת חרדות תתקבלנה בברכה.

       4. כבר מתגעגעת.