בוקר.

אני במטבח, קצת עייפה. צלצול טלפון גאל אתי.

"מותר קצת לשבת", הודעתי לעצמי ופרשתי למנוחה בחדר אחר, לפטפוט קטן ולשיחת ברכות ואיחולים לחג.

תוך כדי שיחה, שטיפ טיפה התארכה, הירחתי את ריח מרק העוף המוכר והאהוב חזק באפי.

אמרתי לאשת שיחי: "אני חייבת לגשת למטבח ולראות שהמרק לא גולש".

שנייה אחרי, קלטתי:

זה בכלל לא המרק שלי. שלי עדיין לא עומד על הכיריים.

זה מרק של אחת השכנות....

מוכר  לכן?

ולפני שאני אצה אל העוף בתנור, שלי, שכן מריח...

חג שמח ושנה נפלאה לכל קוראי ומבקרי בלוג זה.

תודה שהייתם איתי בשנה לא פשוטה זו שעברה.

אני מאחלת לעצמי  ולכם פוסטים חביבים ונעימים לשנת תשע"א.

הרבה בריאות, אושר ורוגע.

שנת שלום.

שנה בה יחזור אלינו גלעד שליט, שלם ובריא.

ובקיצור: שנה-טובה!!

רגע, אני מריחה צלי בקר? ....כן, אבל גם הוא לא שלי.

אבל הריח......  בדיוק כמו של אמא...