או: פרידה מחפצים 3

הזמנתי את הבנים לעזרה, למיון, לאריזה ולקבלת החלטות: מה לפח ומה לאריזה חוזרת ולשמירה.

הם לקחו את ההזדמנות למקום אחר, ואני ניצלתי אותה להנצחת הרגע.

ילד גדול עם טבעת נישואין יושב על המרבד, נזכר, משחק ובעיקר...נהנה.

לגו קטנטן עם אצבעות שגדלו.

מי זוכר איך קוראים לחפץ הזה?

צעצועים קלאסים של בנים:

לא לזרוק!

צעצוע קטן שהיה פעם גדול...זו הרגל שצמחה.

הרובוטריקים האלה שגעו אותם.. סיעור מוחות ויד שלישית התייצבה לעזרה

צילמתי עשרות תמונות. נהניתי מכל רגע. צעקו עלי לכל אורך הדרך: "אמא, די!" 

איימו שימחקו אבל..למזלי, שכחו.

ערכתי, חתכתי פנים, ויתרתי על קטעי הוידאו המשעשעים (כמה חבל) ואני מעלה את הפוסט.

עד שיצעקו...

 יש משהו מיוחד במפגש ילדים / אחים בני אותו מין.

חוויות משותפות, משחקים משותפים ובעיקר...זכרונות משלהם. כיף