חגיגה מיוחדת מצפה לנו ביום העצמאות הקרוב במוזיאון ראשון-לציון ביום שלישי, ו' אייר תשע"א, בין השעות 10.00-14.00
בתכנית: חשיפה ראשונה, תערוכות חדשות, שחקנים, סדנאות יצירה, סיורים ותרנגול אחד .

בשעה 12:30 שחזור הנפת דגל כחול-לבן הראשון בעולם במעמד ראש העירייה מר דב צור.  
הכניסה חופשית בחסות המועצה לשימור אתרים ומשרד התרבות והספורט.

וכך כתבה אוצרת המוזיאון הגב. יונה שפירא:

"ביום העצמאות אנחנו עוסקים בסמלי הלאום: הדגל והתקווה שנולדו בראשון-לציון והם, למעשה, פרי רוחם ויצירתם של

ראשוני המושבה ראשון-לציון אשר היו מודעים לכך שלא די ברכישת אדמה בהתיישבות ובעבודה חקלאית, אלא שעליהם ליצור

רובד ערכי ותרבותי חדש אשר יתבסס על התרבות היהודית רבת השנים ויוסיף עליה את החיבור לארץ ואת פועלו של היהודי

החדש בארץ ישראל".

להלן הקומוניקט שהועבר לפרסום בתקשורת, אליו צירפתי צילומים (באדיבות המוזיאון) וקישורים מהאינטרנט:

כחול ולבן זה הצבע שלי, את זה כולם יודעים. אבל מי יודע מתי ואיפה הונף דגל ישראל הראשון? מי הניף אותו?

היכן הולחנה "התקווה"? ומתי הכריזו עליה כהמנון הלאומי? ומה הקשר לראשון לציון? עין לראשון צופיה..

ביום העצמאות הבא עלינו לטובה ייערך בראשון-לציון טקס הנפת שיחזור הדגל הכחול- לבן הראשון בעולם

אשר נוצר בראשון-לציון בשנת תרמ"ה 1885, וייפתח לציבור לראשונה המרתף שבו התגורר נפתלי הרץ אימבר,

מחבר "התקווה", שגם היא הולחנה ע"י החלוצים בראשון, ובו תערוכה על אימבר ועל "התקווה".

  



נפתלי הרץ אימבר. צילומים: קיבלתי ממוזיאון ראשון-לציון באדיבות הקק"ל.

ראשון לציון מוכרת כאחת המושבות הראשונות בארץ, אך מעטים מכירים את סיפורי החלוצים פורצי הדרך.

בראשון-לציון הונחו אבני היסוד לקיום העם בארצו המתחדשת. אנשי המושבה ראשון-לציון היו מודעים

לעובדת היותם חלוצים המתווים את הדרך לבאים אחריהם. הם הרימו תרומה רבת משמעות ליצירת ערכים

וסמלים לאומיים, לתחיית השפה העברית, ולפיתוח תרבות עברית ייחודית.

חדורי רוח ציונית, ראשוני המתיישבים בראשון לציון פרצו את הדרך העברית לאומה כולה.  

דגל כחול לבן הראשון בעולם עוצב והונף בראשון-לציון בט"ו באב תרמ"ה, 1885- 12 שנים לפני

הקונגרס הציוני הראשון בבאזל.

את הדגל הראשון הכינו ישראל בלקינד, מנהיג קבוצת ביל"ו במושבה ופאני מאירוביץ, בתו של המייסד זאב אברמוביץ'.

 
  צילום של שחזור הדגל הראשון על פי מכתבו של ישראל בלקינד כפי שמוצג באולם "בראשית" במוזיאון.

 הקונגרס הראשון, כידוע, התקיים בבאזל בשנת 1897, ובו הוחלט כי דגל התנועה הציונית יהיה כחול ולבן עם מגן דוד.

 אימבר, משורר "התקוה", התגורר בראשון-לציון במשך תקופה קצרה בשנת 1884.

במרתף של בית המייסד שרגא פייבל היסמן, התגורר נפתלי הרץ אימבר למשך כשלושה חודשים באביב של שנת תרמ"ד, 1884.

 שמואל כהן מראשון-לציון הוא אשר התאים לשיר "תקוותינו" לחן (1887) ובני ראשון-לציון שרו אותה כאן לראשונה.

בהמשך ערכו בה מורי בית הספר שינויים. בחלוף השנים היה השיר שהרטיט לבבות ברחבי העולם, להמנון העם היהודי ומדינת ישראל.

בשנת תרנ"ו, 1896, הוציא לאור הביל"ויי, איש ראשון-לציון, מנשה מאירוביץ', את השירון העברי הראשון, "שירי עם ציון"

שבו מופיע השיר לראשונה כשיר זמר בעל פזמון חוזר תחת השם "התקוה".

"התקוה" פילס את דרכו אל מעמדו כהמנון הלאומי של מדינת ישראל באופן טבעי וללא כל גושפנקא רשמית. רק בקונגרס הציוני ה-18,

שנערך בפראג בשנת 1933, הוכרז כי שיר "התקוה"  הוא הוא ההמנון של העם היהודי.

בשנת 2004, חמישים ושש שנים לאחר קום מדינת ישראל ו-117 שנים מאז ששרו אותו לראשונה בראשון-לציון,

קבעה הכנסת בחוק את "התקוה" כהמנון הלאומי.

מוזיאון ראשון לציון הינו מוזיאון ההתיישבות הגדול בארץ. המוזיאון הוא מתחם היסטורי המציג בפני מבקריו את סיפורה

של המושבה כמבשרת את ראשית צמיחת סמלי הלאום ותחיית השפה והתרבות העברית וכפורצת הדרך להתיישבות.

פוסט זה נערך בהרבה אהבה ותשומת -לב בתור עובדת נאמנה של המוזיאון בימיו הראשונים שהתחככה ב"אבק וותיקים" ושמרה לו פינה חמה בלב..

אני מבקשת לציין את עבודתה הברוכה של מנהלת המוזיאון החדשה, הגב.נאוה קסלר, לשעבר מנהלת מוזיאון יהדות איטליה

אשר נכנסה לתפקידה החדש חדורת שליחות ציונית ומרץ!

רוב תודות למוזיאון ראשון-לציון על קבלת חלק מהצילומים.

הנה ההזמנה הרשמית:

פוסט המשך כאן.