חברתי ד. בחרה ואני התלהבתי. את יום הולדתה נחגוג השנה בטבע ולא בשאון העיר, מה גם שבחרנו בחופשת פורים,
לא בדיוק העיתוי האידאלי למחפשות סביבה שקטה.
בעקבות המלצה נסענו לחפש מסעדה בבית זית, מושב בדרך לירושלים.
יצאנו לדרך במזג אויר נפלא. כביש פתוח, נוף ירוק, אויר צח, שמש זורחת, שמים בהירים. יום מקסים באמצע חורף
מבורך, אמיתי.
בהגיענו לישוב בית זית( כביש מס. 1. פניה ימינה במחלף מוצא), מעבר לעיקול, נגלה לעינינו נוף מרהיב.
זה נראה כמו אגם גדול, מלא מים, משהו לו לא ציפינו ועליו לא ידענו. לרגע נשכחה המסעדה.
עצרנו בצד הדרך, אחרי שורה של רכבים שכבר חנו במקום והתחלנו ללכת בעקבות הנוף. ד. עם עקבים ושתינו לא בדיוק
עם בגדי הליכה נוחים.
אני מתקשה בבחירת התמונות הכי.. ולכן הנה לקט. להזכירכם, לא הגענו עד הסכר ולכן הקובץ חסר! ומחכה לכם להשלמה
{אגב, לא פסחנו על המסעדה. המשך...למטה.}
כאן גרים ברי מזל הצופים יום יום אל הנוף הקסום הזה
מפת האיזור:
השביל נוח להליכה, כבוש, רחב, מתאים למשפחות.
מלמעלה ראינו שלאורך שפת האגם יש שביל נוסף למטיילים היורדים למטה. ויתרנו על הירידה אבל "סימנו" את המקום
לביקור חוזר.
במהלך הטיול התברר לנו שאין זה אגם אלא מאגר מלאכותי. מאחר ולא למדנו על המקום מראש, עשיתי זאת בבית.
הציטוט הבא לקוח מאתר בית-זית:
כמעט מדי חורף, אחרי מנות גשמים מכובדת, תושבי מושב בית זית שבהרי יהודה מקבלים אגם פרטי, ממש מתחת לחלונם. האגם נשאר איתם לזמן קצוב, בקצה האביב ייעלם האגם, המים יועברו ב"צינורות המקובלים" להשקיית שטחים חקלאיים. בינתיים האגם מעניק מראה אירופאי לסביבה.
בתחילתו, סתם שביל, נמתח מעל מדרונות מיוערים בהרי יהודה.
לצידו חורש אורנים צפוף, ביניהם מציצים בתי שכונה ירושלמית שלווה, מוצא הקטנה. בכניסה לשביל שער ברזל, פתוח, שני עצי ברוש כבדי סבר מנידים צמרתם לשלום. למטה בעמק, נראים קוביות זעירות, בתי הישוב בית זית, מקושטים בגגות אדומים. כעשר דקות הליכה והנוף משתנה, בתחילה, מתגנב לתמונה בתחתית העמק זנב כחול, עוד דקה של הליכה ונחשף המראה היפה, הזנב הכחול הוא קצהו של אגם גדול, שנח בשלווה, מותח את צבעו הכחול ונושק לחורש האורנים בצד אחד ולבתי הישוב מצידו השני.
חובקים אותו רכסים ירוקים הגולשים אל העמק צורתו מזכירה בומרנג ענק, שנח בתחתית העמק. בתי מושב בית זית משתקפים במים וגם שיירת עננים לבנים הנעה לאיטה בשמיים ומשתקפת על פני האגם. התמונה הפסטורלית כאילו לקוחה מצילומי לוח שנה היישר משוויץ היפה.
הנה לינק אל הויקיפדיה ובו הסבר מאד מעניין.
באתר חב. מקורות.
גיגלתי ומצאתי שיש דרך גישה נוספת אל האגם:
נוסעים בכביש מס‘ 1 עד מחלף הראל ופונים ימינה. חוצים את מעוז ציון וממשיכים עד כיכר הסטף, בה פונים שמאלה לכיוון
עין-כרם בכביש מס‘ 395. נקודת ההתחלה נמצאת לקראת סוף הירידה, ולפני חציית הגשר. פונים שמאלה לכיוון
הבסיס צבאי, ומחנים את הרכב ברחבה.
וגם טיול לרוכבי אופניים.
שמחות וטובות לב המשכנו אל היעד המקורי - מסעדת "דרך הגפן".
(באתר המסעדה תוכלו לראות צילומים מרהיבים לצד תפריט עשיר ועוד...)
מסעדה חלבית טובה, כשרה, בתוך גן פורח, מתאימה לכל עונות השנה.
אגלה לכם סוד: המלצרית סיפרה שבחוה"מ פסח, או טו טו...המסעדה תהיה פתוחה עם תפריט מיוחד וכשר.
אם כך, חברים, אין לכם מה לחשוב פעמיים... סעו אל בית-זית, רדו אל האגם, אפשר לערוך למטה פיקניק ואפשר גם אחרת...
לאכול במסעדה. צלמו ושתפו!
גיגלתי ומצאתי שיש דרך גישה נוספת אל האגם:
נוסעים בכביש מס‘ 1 עד מחלף הראל ופונים ימינה. חוצים את מעוז ציון וממשיכים עד כיכר הסטף, בה פונים שמאלה לכיוון עין-כרם
בכביש מס‘ 395. נקודת ההתחלה נמצאת לקראת סוף הירידה, ולפני חציית הגשר.
פונים שמאלה לכיוון הבסיס צבאי, ומחנים את הרכב ברחבה.
המלצה נוספת: טיול לרוכבי אופניים.
בילוי נעים