הבלוג שלי, לאן?                                            

הבלוג שלי בן חודש, וזה הזמן לבחון את מערכת היחסים ביני לבינו....

 מזה מספר ימים אני מתחבטת בשאלות הבאות:

1. האם להשאר ביחד? קרי: להמשיך להפעילו, לכתוב ולהגיב בו / דרכו?

2. האם  להיפרד כידידים? קרי: לבטל אותו ולהתייחס אליו כאל אפיזודה חולפת.

    חוויה טובה שהגיעה למבוי סתום.

ואתחיל מבראשית:

לפני חודש השתתפתי בקורס: "ארגז הכלים המקצועי למידען / מידענית" ,   

במרכז ההדרכה לספריות ציבוריות בישראל.

את הקורס העביר יגאל חמיש, מומחה (בין שאר עסוקיו) לנושא  ניהול ידע בארגונים.

הקורס היה מרתק. נהנתי מכל רגע, למדתי, השכלתי ונפתחתי אל עולם חדש - טכני ורוחני. (ממליצה בחום רב)

( תמונות שיגאל צילם ביום סיום הקורס: )      

במהלך הקורס התעכבנו על נושא כתיבת בלוגים, תחום שהיה זר לי לחלוטין.

כל משתתפת בקורס (כולנו מידעניות / ספרניות מספריות ציבוריות ואקדמיות) התבקשה להתנסות בפתיחת בלוג.

 המסר היה, הבלוג יכול לשמש כלי עבודה מעולה להעצמת הספרייה.

ואני, תלמידה ממושמעת, פתחתי בלוג עם החלטה להשתמש בו ככלי שיווקי למקום העבודה שלי.

בשלב זה, עדיין סקפטית ועדיין אינני מעריכה עד כמה אנשים גולשים אל בלוגים וטורחים לעיין בהם.

 ברשימה השנייה שלי גלשתי מכתיבה טכנית / עניינית לכתיבה אישית .

חלפו עוד מספר ימים, בהם הספקתי להתלהב מה"צעצוע" החדש שלי, ואז פרצה המלחמה בצפון.

עוד טריגר להמשך כתיבת רשמים אישיים, אשר נהנתי מכתיבתם, לצד שיתוף מידע מקצועי.

  רשימה של ספרים מומלצים, כתובות אינטרנטיות למידע על ארגונים המסייעים לתושבי הצפון, וכו' וכו'.

וכאן אני מגיעה לנושא רשימה זו. קיבלתי הרבה תגובות לכתיבה שלי. מעט תגובות בבלוג, אבל יותר

 תגובות בע"פ ובמיילים. התגובות היו מאד מגוונות. מבקורת על סגנון אישי מדי ועד להתיחסויות ענייניות

 לדברים הכתובים.

למשל, יהודית כתבה:

 "כל הכבוד! על עשיה מרשימה, על קצב העשיה ועל קצב הכתיבה. כל הפוסטים מעניינים. "שולחנה " הוא מציאותי ולא רק וירטואלי. כיף לספריה, כיף לקהילה. הידד לספרנית!"

. רחלי כתבה: " רשימתך נגעה לליבי"

א.  כתב:  "אפשר לחוש את הנאתך מעיסוקייך במסגרת העבודה,  ועל כך שאת מעניקה ומוענקת בהתאמה".

חנן כתב: Keep writing!

תודה לכולם. שימחתם אותי מאד.

תגובות נהדרות, אבל אני הרגשתי במילכוד. מתגובות אחרות שקיבלתי, הבנתי שאני מבלבלת את קוראי.

 הם לא ממש מסרים עם בלוג המוצהר ככלי עבודה ענייני אך משלב הגיגים ודיווחים מהחיים

הפרטיים שלי. לא פעם נשאלתי:"מה זה הדבר הזה"? או: "מהו בכלל בלוג?"

מן הסתם שאלות שגם אני הייתי שואלת טרום השתתפותי בקורס.

התחלתי "לנבור" במאמרים ברשת:

סמדי מלמד, מספריית המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן כתבה ב-17/1/06 :

ישנם שני סוגי בלוגים עיקריים –

א.  Weblogt מסורתי, בו הכותבים משתפים את הקוראים בתגליותיהם, בנושאים מקצועיים – עלוני מידע, ניתוח והבעת דעה.

ב . web diary – יומני רשת, בו משתפים הכותבים את קוראיהם במחשבותיהם ומעשיהם באותו היום.

ראה: בלוגים והספרייה האקדמית

התחיל חשבון נפש. מה אני עושה כאן. פיצול אישיות מובהק. הבלוג שלי לא פה ולא שם , תקוע איפה שהוא

 באמצע בין שתי ההגדרות הנ"ל. ממש לא בלוג ראוי לפרסום, עם כל הכבוד לי....

אבל, בכל זאת המונה מתקתק, ובתחתית הדף יש עדות ל- 345 כניסות בחודש הראשון, מספר לא מבוטל,

בלי עין הרע.

חיפשתי את הענף להתלות עליו, שמישהו יחליט בשבילי, המשכתי לגלוש.

בויקיפדיה נרשם :

לעיתים קרובות משתמש  הבלוגר בפלטפורמת הבלוג למטרות נוספות, החורגות מיומן אישי.....

שימושים אחרים אפשריים הם ערוץ מידע לציבור, ביקורת אקטואליה, ועוד.

ועוד מצאתי:

חנן כהן,איש מחשבים, מידען,בלוגיסט וכו' וכו'... כתב בבלוג האישי שלו: 

   Weblogs are tools for sharing, selling and promotion

ובאותה רשימה:

    Webloggers mix business with pleasure. They mix the proffessioal with the personal.

הידד! הנה הנוסחה שחיפשתי. מתאימה לי כמו כפפה ליד. 

 לשלב בין הנאה ל"עסקים", בין האישי והמקצועי.

מסתבר שהשיטה שלי כלל איננה פסולה או בלתי מקובלת.

  החלטתי!  נכון לעכשיו, אני נשארת בבלוגוספירה.

ואשר לקוראי המבולבלים.....קבלו התנצלותי וקבלו החלטה:

To blog or not to blog

בבלוג שלי

3/8/06

היום הגעתי למאמר מעניין של ד"ר יעקב הכט.

ד"ר יעקב הכט הינו חוקרבנושאים הקשורים לתרבות הדיגיטאלית .

ממליצה למתעניינים בתחום:

"הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג " 

פורסם ב"מגאזין ברשת"