לפני מספר שבועות קיבלתי הזמנה להתארח בקורס של בלוגיסטים מתחילים.

הקורס מתקיים במרכז ההדרכה לספריות ציבוריות בהנחיית יגאל חמיש.

ההזמנה העמידה אותי במבוכה:

אמנם למדתי בקורס אחר של יגאל את תורת הקמת הבלוג ועריכתו.

אמנם יש לי בלוג פעיל.

אמנם אני די פעילה בתחום.

אבל...בכל זאת, הבלוג שלי צעיר. ( 5 חודשים בלבד).

למען האמת חששתי ממפגש עם תלמידים המתמחים בבניית בלוגים.

הם לבטח מקצועיים ממני.

אבל, מאחר ויגאל הזמין, (כנראה בכל זאת מצא לנכון להציג את הבלוג

שלי), ומאחר וכולנו מאותו המקצוע, החלטתי לנסות גם את החוויה הזו.

הגעתי השבוע, ביום המיועד, אל מרכז ההדרכה לספריות ציבוריות

 וזכיתי לקבלת פנים מאד מאד חמה.

שמחתי שקיבלתי במה להציג את הספרייה, "כותר ראשון", בה אני עובדת.

שמחתי על ההזדמנות להכיר לעוד ספרנים את מרכז המידע והייעוץ

לתושב אשר פעיל בספרייה שלנו. (בשיתוף עם ש.י.ל).

נהניתי להציג את הבלוג שלי על תכניו, הראציונל, העיצוב, השימוש בו,

הנוכחות שלו בבלוגוספירה, ובכלל...האישיות שלי כפי שהיא באה לידי ביטוי

בחשיבה, בכתיבה ובחשיפה האישית שלי.

- סיפרתי לקולגות שלי על הקשר בין המתנדבים במרכז המידע לבין הבלוג:

  כשאני סוקרת ארועים הקשורים לעבודתם, אני שולחת אליהם מייל בנידון

  ומפנה אותם לקרא את המידע בבלוג.

- דיברתי על השימוש בבלוג כדרך לשיווק המרכז. למשל: כאן. או: כאן.

  על התייחסות לשירותים חדשים המתפתחים במרכז, על מתנדבים / יועצים חדשים,

  על נתונים סטטיסטיים מרשימים בהם אני גאה וכד'.לדוגמא: כאן.

- תיארתי את תהליך בניית הבלוג ועיצובו, כולל הקפדה על שמירת זכויות

  יוצרים של אלמנטים בהם אני משתמשת.

- הדגמתי את השימוש שאני עושה באיורים ובתמונות, כולל אתר flick שלי,

  אתר לשיתוף תמונות בינלאומי.

- התייחסתי לריבוי קישורים הנמצאים בבלוג, לצורך העשרת ידע הקוראים.

- הרחבתי על לבטים שהיו לי במהלך החודשים, כאשר התחלתי לכתוב על

  ארועים אישיים שאינם נוגעים למרכז המידע.  זרמתי עם הרגש והחשק.

  העירוב בין האישי למקצועי ועמם השאלה: הבלוג שלי לאן?..

- על השאלה המטרידה :to blog or not to blog

  בימים בהם ממש לא היה לי חשק או עניין לכתוב.

- סיפרתי על קשרים שנוצרו עם בלוגיסטים בארץ ובחו"ל. קשרים שהתפתחו

  להתכתבות אישית בדוא"ל, לשיחות טלפון ואפילו למפגש עבודה מקצועי.

- תיארתי תגובות מסוגים שונים להם זכה הבלוג שלי בקרב קולגות לעבודה.

 סיפרתי קוריוזים הקשורים למשפחתי:

 - על מתנת ילדי ליום ההולדת, לאחר שהבינו שאמא שלהם התמכרה

   לתחביבה החדש = שידרוג הבלוג ל"פרו" המאפשר אלמנטיים טכניים נוספים

   ושליטה טובה יותר ב"כלי" שהועמד לרשותי.

 - על בני הצעיר אשר בעקבות ההתלהבות של אמא שלו, פתח בלוג משלו.

   אגב, לדעת יגאל זהו מקרה ראשון בהסטוריה של הבלוגוספירה ,

   שבן פתח בלוג אחרי אמא שלו...

אהבתי את הדיון שהתפתח בכיתה במהלך המפגש עם התלמידים בקורס.

הדיאלוג בינם לביני קלח והתפתח לכיוונים שונים. שעה וחצי חלפה ביעף ובכיף.

שוב ושוב עלתה השאלה האם יש הצדקה לבלוג משולב: אישי ומקצועי.

הפעם הייתי נחושה ומגובשת. הבלוג שלי הוא שלי, ובתור שכזה יקבל צביון

בהתאם לאישיותי ולתחושותי ולאו דוקא אפיון על פי הגדרות או מקובלויות.

אני עצמאית להשתמש בו כאוות נפשי וללא כל תכתיבים כאלה או אחרים.

אני חושבת שהתרומה הגדולה ביותר של חווית המפגש היתה המסקנה הנ"ל שלי.

-

18/12/06 - תיאור נוסף למפגש הנ"ל ניתן לקרא בבלוג של אחת התלמידות בקורס,

שם הכינוי שלה ביילע ושם הפוסט שלה "אמא של מתבגרים".

להערכתי בלוג חביב, מעניין, קולח וידידותי המושך קוראים רבים ותגובות רבות.

שווה כניסה. כאן