 כינוי:
אילנה שקולניק ilana shkolnik מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2007
בלוגוספירה...אמנת הבלוגרים...חיי מדף...זכות יוצרים...אתיקה
(ברוח הפוסט: בעל זכות היוצרים של צילום זה איננו ידוע לי,
אשמח להוסיף את שמו כאשר "יופיע" וידרוש הקרדיט המגיע לו ).
אסופת נושאים
כל כך הרבה יש לאמר בנושאים הנ"ל, והרבה כבר נאמר. התחלתי להתעניין
בהם מאז פתחתי בלוג זה ביולי 2006.
קראתי דעות ולבטים של בלוגרים מנוסים ממני, מצאתי דיון מעניין
ואף הצטרפתי אליו, והרי חלק מרשמי.
לנושא: של מי הבלוג הזה? ו"חיי המדף" של הבלוג בבלוגוספירה:
בשלב בו נקלעתי אליו 23/3/07 הדיאלוג היה בין יעל ישראל, בבלוג שלה:
&amp;amp;nbsp;"יעל ישראל עושה רוח", לבין קוראיה:
רוני גלבפיש , חנן כהן, ואחרים.
רוני גלבפיש פתחה את הבלוג שלה ביוני 2004 ומחקה אותו, לחלוטין,
במרץ 2007, לתדהמת קוראיה הקבועים. בלחיצת כפתור אחת נמחקה השקעה
בת כמעט 3 שנים.
אצלינו בספרייה, כשמחליטים על "דילול ספרים", הפעולה מתבצעת בזהירות,
בשיקול דעת וביראת כבוד לספרים. וגם אז, הם מועברים למשמרת אל "אוסף ב'".
שמורים, מקוטלגים, וניתנים לשליפה ולשימוש חוזר על פי דרישת קוראינו.
ואילו רוני, למרות שלבטח הפעילה שיקול דעת, פשוט מחקה מ"המדף" עשרות
פוסטים. וכאן, בבלוגוספירה, אין "אוסף ב'"... איזה אומץ!
על פי התגובות בפוסט שלה ושל אחרים, אין זה מעשה שגרתי.
אמנם הבלוג של רוני הוא שלה, אך אני אישית, מרגישה, כאילו נגזל מקוראיה
משהו "ללא רשות", בלתי ניתן לשיחזור. וזה חבל! שהרי גם למידע שנרשם בבלוגים,
יש ערך שימושי למישהו. אפילו "גוגל" לא יוכל לאתר את הכתובים "בסל האשפה"
של הבלוג.
אבל! וזו הגדולה (בשורוק) של המחשב, אני משלה את עצמי שאולי רוני "עובדת" על
קוראיה. הרי אפשר לעשות גיבוי לכל פוסט, לשמור בצד, כטיוטה, ולהעלותו בחזרה,
לבלוגוספירה, בכל עת שתבחר. ימים יגידו במה בחרה רוני. ובינתיים הבלוג שלה עומד
משמים וקוראיה בהמתנה.
שימו לב לתגובות בפוסט האחרון של רוני: כאן.
על מנת לא לחזור על דברים שכתבתי בחודש מרץ, הדיאלוג ביני לבין יעל ורוני
נמצא באתר של יעל, בין המגיבים האחרים. כאן.
ועוד הרהור קטן לעניין זה:
כשאני כותבת פוסט חדש, בגלל מבנה ועיצוב הדף (בו אני בחרתי) הגולשים
אל הבלוג שלי רואים רק את הרשימה האחרונה. על מנת לראות פוסטים קודמים,
עליהם לגלוש אחורנה בחודש זה או באמצעות הלינקים, משמאל, לחודשים קודמים.
יש לי תחושה שבגלל שהאבצע "קלה על ההדק", קרי: אנשים ממהרים הלאה, אני
למעשה מקצרת במודע את "חיי המדף" של הפוסטים הקודמים שלי.
מזל ש"גוגל" יודע לאתר אותי, את בלוגי ואת רשימותי... והוא עושה את זה "בגדול"!
עוד באמתחתי, נושא נוסף, פוסט חשוב ומעניין, על אמנת הבלוגרים,
של אורי קציר מ-1/7/06 - בבלוג שלו.
נושא שחזר לכותרות הבלוגוספירה ב-14/4/07,השבוע.
"אמנת הבלוגרים", כאן.
מאד מומלץ ושווה קריאה! מאחר והדיון מתייחס ל"בעד" או "נגד" קוד אתי,
אני צהירה שאני בעד, כי אני בעד תרבות-רשת.
אמרתי את דברי, וכך אני מרגישה בחברה טובה ...ולא לבדי בהתלבטויות.
|
נכתב על ידי
אילנה שקולניק ilana shkolnik
,
16/5/2007 00:15
בקטגוריות חיי מדף, אמנת הבלוגרים, אתיקה, זכות יוצרים, אתרי אינטרנט, בלוגוספירה, בלוגים, הגיגים, המלצות, העצמה אישית, מודעות, סקירה, שיתוף
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
