צילום, מפליקר: - ארה"ב Stacy Lynn Baum
השבוע הגיעה לסיומה, בהצלחה מרובה, פרשיה נוספת שהתגלגלה
אל משרדי מרכז המידע והייעוץ לתושב - ש.י.ל. בראשון-לציון.
ביקשתי מהמתנדב, מר יעקב שטיינברג, מומחה שלנו לביטוחים,
להעלות על הכתב את השתלשלות הפנייה עד לסופה המוצלח,
וכך כתב:
לפני מספר חודשים הגיע למשרדי ש.י.ל, בראשל"צ, זוג צעיר
עצוב וממורמר ובפיהם סיפור עצוב עוד יותר, לנושא
תאונת דרכים.
מסיפורם עלה, כי בסוף חודש מארס, באחד הצמתים, רכב שנסע
לפניהם עצר בפתאומיות והם התנגשו בו מאחור. מעוצמת ההתנגשות
הם נפצעו, אך בזכות כריות האוויר, חייהם ניצלו והם יצאו
בפגעים קלים יחסית. כאשר השתחררו מבית החולים, נמסר להם
במשטרה, כי רכבם ניזוק קשה ונגרר למאגר הרכבים של משרד
התחבורה.
בני הזוג הצעיר שישבו לפני, נראו מותשים, כואבים,
ולאו דווקא מפגעי התאונה..!
הסתבר שבשבועות האחרונים עברו התנסות והתמודדות עם מציאות
ישראלית יוצאת דופן:
1) פוליסה שגויה 2) דו"ח שמאי חד-צדדי 3) טיפול לקוי בלקוח
(אי טפול, סחבת מכוונת (או אולי לא), באי מתן טפסים לחתימה,
משהו כמו "תלך-תבוא", חוסר ידע, איטיות בטיפול וכד'.
איש לא ניסה, ממש, לעזור להם.
הם ראו את שרידי מכוניתם החדשה...במגרש הגרוטאות.
לא הוצע לבני הזוג רכב חליפי, כמקובל לאחר תאונה בה רכב
מושבת. גרוע מזה, חברת הביטוח הציעה לתקן להם את הרכב,
שהיא מבחינת "עצת אחיטופל"!
הזוג הגיע אלי כשהם מתוסכלים ורועדים מכעס!
הם התחרו ביניהם מי יספר לי ,באופן יותר מהימן,על היחס הקר,
המנוקר ועל חוסר ההתחשבות מצד חב' ביטוח, הסוכן/ת ומשרד
השמאים.. משום מה, לא עלתה האפשרות של שמאות פרטית,
זכותו המלאה של כל אזרח, נתון שהזוג לא ידע.
היחס אל הפונים היה מתחת לכל ביקורת, אגב, בשונה מאד
מהיחס הלבבי שקבלו בזמן שערכו להם את הפוליסה....מעניין ?!
זה המקום לפרט כי: בני הזוג, עולים חדשים, וזכותם לרכוש
רכב ללא מס (חד פעמי במהלך 5,5 שנים ראשונות לשהותם בישראל
כעולים חדשים עפ"י חוק השבות).
לבני הזוג ולרכבם:
1)פוליסת ביטוח מקיף לסיכוני רכוש כולל תוספות: ירידת ערך,
מזגן,נעילה מרכזית, ת.הילוכים אוטו ABS.
2)פוליסת ביטוח חובה לתאונות אדם וגוף, כולל הוצאות
אשפוז וצד ג' לתביעות גוף.
על פי תנאי הפוליסה, שהיא הסכם לכל דבר, הרכב מבוטח במלוא
ערכו כולל מיסים, ערכו בשוק הרכב ביום קרות הנזק.
הזוג החביב הזה במצוקה רבתי!- עבר תאונה קשה, במזל יצאו
בחיים, רכבם נהרס, למזלם יש להם פוליסה טובה, למעט סעיף
"אובדן להלכה", סעיף "המילוט" שעוד ידובר בו רבות.
הם הגיעו אלינו כשהם סובלים מהתנהגות מפלה.
בשלב זה, יותר משישים יום מאז התאונה, לא היו לי לבטים.
קיוויתי,רק, שיעשו כפי שאייעץ:
על פי תנאי הפוליסה, רכב ששמאי קבע כי ניזוק ב- 55% מערכו,
נחשב לאבדן כללי, ובמקרה זה ישלם המבטח למבוטח מלוא ערך
הרכב ביום קרות הנזק. דהיינו, תוך 45 יום מיום התאונה.
השמאי מטעם חב' הביטוח הגיע למסקנה ה"מדעית",כי הרכב ניזוק
בשיעור 53.07% ועל כן איננו נחשב..ל- Total loss, כלומר,
אובדן כללי ועל כן הוא " בר תיקון ".
הוצע לפונים מימון התיקון.
ליוויתי את הזוג אל חברת הביטוח לבירור מקצועי.
לאחר ששמעתי את שני הצדדים, ובחנתי המקרה מקרוב, העמדתי
הצעתי בפני הזוג ופעלנו ביחד:
הצעתנו הנגדית הייתה סירוב מנומס לתיקון הרכב.. בידיעה כי
מי שיחזיק רכב כזה, מתוקן, אם כזה "רזומה", יהיה זה רכבו
לכל החיים,דהיינו, לעולם לא יצליח למכור אותו...
חפשנו דרך מילוט . וכזו קיימת בפוליסה תקנית, אבל לא בספר
הפוליסה של מיודענו..(החברה המבטחת).
נברנו בכל עמוד, קראנו כל מילה.(מעניין מה היה אומר על כך
המפקח על הביטוח, במשרד האוצר,לגבי תקינות הפוליסה..).
לאחר פשרה ובהתערבותי הגענו לפתרון כדלקמן:
- אובדן להלכה שפירושו: ס"ה עלויות תיקון נזקים; במחירי
חלפים, עבודות, הערכות ירידת ערך, יעברו את סף ה- 55%,
כמדד להכרה כאבדן כללי.
חב' הביטוח הדפיסה נספח "אובדן להלכה "ובו ויתור מפורש
על ההצעה לתקן הרכב עבור המבוטח.
הסכם על קיום תנאי הפוליסה: פיצוי המבוטח, רכוש,ירידת ערך
וכו', כשלפני כן המבוטח מביא ממשרדי המכס הפטור ממס בגין
הרכב המדובר, מנוכה אחוזי ירידת הערך בהם נפגע הרכב.
- המסמך הנ"ל הוגש לחב' הביטוח.
- על המבוטחים לשלם למכס סך שקלים בגין ירידת הערך של
רכבם, אותם יקבלו חזרה מחב' הביטוח, כנגד קבלה, כי רכבם
היה מבוטח בפני ירידת ערך.וכמובן העברת בעלות לחברת הביטוח,
על הגרוטאה שתוכל לתקנה, למכרה, לעשות בה ככל העולה
על רוחה.
לסיכום:
- החזרנו לזוג הצעיר את החיוך ואת הצבע לפנים! כאשר לנו
זה השכר על עמלנו!
-הם קיבלו מחברת הביטוח המחאה על סך מלא ערך הרכב ביום
-ש.י.ל. ואנוכי קבלנו מכתב תודה, "שכרנו" המתוק!
ואני מוסיפה:
הרי לכם הוכחה נוספת לעובדה כי ידע = כח!
וכתמיד, תודה למתנדב יעקב שטיינברג על כי לא חסך
מעצמו זמן ומאמץ. הקשיב, ליווה, פעל במקצועיות,
הצליח בגדול! ואנו זכינו בסיפוק רב!