השבוע חוויתי אירוע מוזר או לפחות בלתי מוכר מהווי מרכז המידע .
והסיפור הוא כזה:
בשעת צהריים מוקדמת התייצב במרכז המידע גבר צעיר ונמרץ,
מלווה ב-3 נשים ושאל בנימוס, במבטא רוסי כבד, אם הוא יכול להכנס.
אני: "במה אוכל לעזור?"
הבחור: "באתי עם כמה בעיות."
אני: "כולן שלך?"
הבחור: "לא, כל אחת מהנשים עם בעיה אחרת."
אני: "ומי אתה?"
הבחור: "אני חבר שלהן."
אני: "ומה הקשר בין הבעיות שלהן אליך?"
הבחור: "אין קשר. אני רוצה לעזור להן. לא כולן מדברות היטב עברית."
אני: "ובכל זאת, מי אתה? אתה עובד עירייה? ראש ארגון? ראש קבוצה?"
הבחור: "לא! אני חבר שלהן מהאולפן. אולפן ב'..."
אני: "ואיך ידעת עלינו?"
הבחור: "שמעתי במחלקת הקליטה בעירייה."
זה מה שמצא כל כך חן בעיני! אחוות עולים חדשים!
הבחור שמע עלינו, סיפר באולפן, הגיע עם הבעייה הפרטית שלו,
אך לא שמר המידע לעצמו. הוא שיתף את חבריו, אסף סביבו נשים עם מצוקות,
וכל החבורה הגיעה ביחד. לעזור זה לזו.
מפאת כבוד כל פונה ופונה, וכמקובל אצלינו, התכוונתי להסביר לו שאקבל
לשיחה כל אחד בנפרד, מאחורי דלת סגורה. מסתבר שלא היה צורך.
לבחור היה ברור שהוא רק מלווה ויכנס לתרגם באם יתבקש. הוא נשאר בחוץ.
בסדר מופתי ובשקט נכנסו ארבעת הפונים, אחד אחד, שטחו מצוקותיהם,
קיבלו סיוע, (רובם זומנו לפגישות עם מומחים בהתאם לבעייתם האישית,
אחת הופנתה לסיוע במקום אחר) ויצאו מחוייכים ומרוצים.
וכשהאחרונה יצאה התרווחתי על מושבי, הבטתי במתנדבת שישבה בסמוך,
עסוקה בענייניה אך קשובה לענייני, והתחלתי לעכל החוויה.
פשוט נפלא!
אני מאמינה שאותו בחור נמרץ עדיין לא אמר את המילה האחרונה..
עוד רגע של נחת: לא אוכל להתאפק ....למחרת התקיימה הפגישה הראשונה,
עם גברת מהחבורה. עם תום הפגישה וטיפול מוצלח בבעייה,
(במקרה זה בעיית צרכנות מול אחת מחברות הטלפון הסללולריות),
ועם דמעות שמחה בעיניה , ביקשה הפונה דף חלק, ישבה וכתבה מכתב תודה.
היא הסבירה שהיתה תקועה במצוקתה חצי שנה, עד שהגיעה אלינו, ולא האמינה
שהפרשה שלה תסתדר דוקא פה... המכתב נכתב בשפה הרוסית ותורגם לעברית
ע"י מתנדבת דוברת רוסית, שלנו. וזהו לשון המכתב המתורגם. (התרגום נאמן
למקור, (להוציא פרטים מזהים שהושמטו במכוון) וסגנונו מצביע על מצוקת הפונה.
לכבוד
מרכז מידע – ש.י.ל
ראשון-לציון
ברצוני להודות למתנדבת....... על תשומת הלב והעזרה
שקיבלתי במאבק שלי עם חברת ....
( אחת מחברות הטלפון הסלולריות - א.)
על ביטול המסלול ה"רצחני" שהופעל מדצמבר 2006.
אי אפשר היה לסגור את המכשירים / קווים.
בחברה ניסו לשכנע אותי, באופן קבוע, עד כמה המסלול
כדאי אבל בכל חודש שילמתי עד 1,000 שקלים!!
תודה על העזרה.
כעת אני יכולה להיות רגועה שלא אקבל יותר חשבון רצחני.
(השם שמור במרכז המידע...)
הבהרה:
לאחר דין ודברים עם חברת הטלפון, הצליחה המתנדבת שלנו
לבטל את השירות שניתן לפונה ולסגור הקווים במסלול המשפחתי.
היא הגיעה להסדר תשלומים נוח בעבור המכשירים בלבד.
כל זאת בשיחת טלפון אחת, לאחר מסכת תלאות שעברה הפונה
במשך חצי שנה.
אני רוצה להאמין שהקושי נבע מאי שליטה בשפה העברית...ותו לו.