| |
שמי אילנה שקולניק. אני מידענית בספרייה 'כותר ראשון' בראשל'צ ומנהלת את מרכז מידע וייעוץ לתושב בשיתוף ש.י.ל.
פתחתי בלוג זה על מנת:
להרחיב דעת, לשתף, וליחצ"ן את מרכז המידע ואת המקצוע.
הפלטפורמה התרחבה גם ליומן אישי (שכפי הנראה די השתלט...) לעונג לי.
|
 כינוי:
אילנה שקולניק ilana shkolnik מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2007
כרטיס אדי ברצף של אסוציאציות
ערב יום הכיפורים תשס"ח.
באוויר, גם לאלו שאינם מורגלים לציין אותו בדרך הדתית, תחושת
כבוד, יראה, תוגה, קודש, "פסק זמן" גדול, זמן למחשבה, לחשבון-
נפש, לסיכומים, להחלטות.
כל אחד עם עצמו, כל אחד בדרכו הוא.
ואני - היום התחדשתי עם "כרטיס אדי". מזה זמן רב התכוונתי לחתום,
ומשום מה...לא ביצעתי.
ולמה דוקא היום? בעקבות מבצע ynet.
תאמרו: זהו? "אפקט העדר"? רוצה להיות כמו כולם? להיות IN?
ודאי שלא! נושא השתלות אברים יושב אצלי חזק כבר 7 שנים.
ושבע שנים משום מה?
עוד סיפור שמתחבר ליום הכיפורים / אזכרת נשמות:
לפני שבע שנים נפטר חבר מאד מאד יקר - יוסי.
יוסי היה איש צעיר במותו. בן פחות מ-50. איש משפחה מדהים,
בעל למופת, אב נהדר ל-ארבעת ילדיו, וחבר...הכי הכי.
יוסי נפטר בחדר כושר, במהלך אימון שיגרתי נמצא שמוט על
אחד המתקנים. הוגדר "צמח" במשך מספר ימים.
הספקנו להגיע ולהפרד.
טרגדיה נוראית למשפחה, עצב עמוק לכל מי שהכירו.
והקשר למבצע אדי?
משפחתו של יוסי נענתה לבקשת הרופאים ותרמה אחדים
מאבריו. מחווה אנושי בלתי רגיל ובהחלטה זריזה.
אינני יודעת אם ליוסי היה כרטיס אדי. מניחה שלא, כי אם
היה, לא היו מתלבטים. שהרי כרטיס זה הוא מעין צוואה אישית
של הנפטר.
וכך נוצרה לה שרשרת של אסוציאציות:
יום הכיפורים...מבצע אדי...יוסי....אני.
וכפי שנכתב באתר ynet;
בימים אלה של חשבון נפש, ראוי לקבל החלטות
שמשנות את החיים - לכם ולאחרים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
