 כינוי:
אילנה שקולניק ilana shkolnik מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2007
הרהורים על הצגת נושא בעזרת מצגת
עדיין לא גיבשתי דעה סופית לגבי שימוש במצגות. עד כמה הן באמת נחוצות ככלי
עזר למרצים:
מצד אחד - הן יפות לעיין, נותנות רקע ממחיש לנושאים המועברים בהרצאות,
מדגישות את המסר ואת תתי-הנושאים.
מצד שני הן מהוות גורם מפריע למרצה המשתמש בהן (אלא אם הוא מאד מיומן).
כדי להבהיר את דברי אתייחס לשני מפגשים שהתקיימו לאחרונה, בהם השתמשתי במצגות.
לפני כחודש הוזמנתי לפגישה עם תלמידים בקורס במרכז ההדרכה לספריות ציבוריות.
הוזמנתי כבוגרת אותו קורס. התבקשתי להציג את הבלוג שלי ואת השימושים שלי בכלים
אינטרנטיים כאלה ואחרים.
השקעתי והכנתי מצגת.
הייתי בטוחה שהמצגת תהיה לעזרי. תסייע לי בהמחשה ובגלישה בעזרת קישורים.
תאפשר לי להתייחס לכל רעיון או דוגמה בדרך הטובה ביותר.
בפועל, הסתבר שהמצגת "תקעה" אותי. במקום למקד אותי היא "פיזרה" אותי והקשתה
עלי. הייתי צמודה אליה. המעבר בין הלינקים היה איטי, (יתכן שתכננתי יותר מדי דוגמאות),
חוט המחשבה שלי נקטע לעיתים קרובות, ומהמפגש יצאתי עם תחושה של פספוס גדול.
ביום חמישי האחרון הוזמנתי למפגש אחר. התבקשתי להציג את מרכז המידע והייעוץ לתושב
עליו אני אחראית, הנמצא ב"כותר ראשון" תרמ"ב בראשון-לציון, (ספריית הבית שלי), בפני סטודנטים
למידענות ממכללת קיי בבאר-שבע. הם הגיעו במיוחד על מנת להכיר את מרכז המידע שלנו,
במסגרת קורס על מרכזי מידע. המפגש התקיים ב"כותר אלון".
למפגש זה הכנתי מצגת אחרת, או יותר נכון, רעננתי ועדכנתי מצגת קיימת.
הגעתי למפגש עם הרבה חששות. לא מעצם המפגש, אלא, מהמצגת. זכרתי שהמפגש הקודם
לא קלח לשביעות רצוני. שוב הכנתי הרבה קישורים, שוב רציתי לתת את המירב ואת המיטב.
הפעם השתמשתי בטקטיקה אחרת. המצגת הוקרנה, כרגיל, על הקיר מאחורי, אבל אני,
ישבתי מול הקבוצה ובקושי התיחסתי לשקופיות. הן היו ברקע, מאחורי גבי.
אמנם העברתי את השקופיות בזמן הנכון וברגע המתאים, אבל..התעלמתי ממנה.
הפעם, לא המצגת הובילה אותי, אלא, אני אותה. לא הרצתי בפני הנוכחים, לא הייתי "טכנית",
אלא, סיפרתי להם. וזה עשה את כל ההבדל.
אין זה סוד, מרכז המידע הוא ה"בייבי" שלי, ובהתלהבותי, קלחתי וסיפרתי. לא נצמדתי לכתוב.
פשוט סיפרתי את כל מה שתכננתי וזרמתי עם הקבוצה. היתה דינמיקה מעולה בין הנוכחים לביני.
אפשרתי לסטודנטים "להפריע". הם הסיתו אותי למקומות אחרים, התעניינו ושאלו.
ההרצאה הפכה לשיחה, גלשנו מעבר לזמן שהוקצב, ואני יצאתי מהמפגש מרוצה ומסופקת.
עברתי חוויה מתקנת ומלמדת.
ובעוד שבועיים...סטודנטים ממכללת בית ברל, במקום אחר וללא מצגת.
לכבוד לי. כן ירבו.
*
המפגש עם הסטדנטים ממכללת קיי התחיל בסיור בספרייה - "כותר אלון", בהדרכת ענת אללוף,
מנהלת הספרייה. לאחר הסיור הציגה ענת את רשת הכותרים והספריות בראשון-לציון ובהמשך
הצגתי את מרכז המידע.
צילומים מהמפגש בכותר אלון. ספריית כותר אלון נמצאת ברחוב גרינשפן 8 בראשון-לציון.
מוזמנים לבקר!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
