את הסרט הישראלי המעולה "ביקור התזמורת" , בבימוי ערן קולירין, ראיתם? אם לא...ישנו בספרייה
השבוע נקלעתי לחוויה שהזכירה לי אותו ולמרות התנאים הקשים...כל כך הצחיקה, ממש כמו בסרט.
וזהו סיפור המעשה:
חברת "מקורות" וקרן קימת לישראל חברו וארגנו אירוע חד-פעמי, הפנינג מוסיקאלי באתר אשכול
בבקעת בית נטופה
שם המופע: "מוסיקה על פני המים" - קונצרט מיוחד לשנת ה-60 למדינה, בביצוע התזמורת הקאמרית הקיבוצית.
הרעיון, היוזמה, ההפקה, הארגון והביצוע היו נפלאים אבל... ביש מזל או כח-עליון.. מזג-האוויר היה נוראי.
ממש בלתי נסבל.42 מעלות, שמש יוקדת, חום אימים. 2,000 איש ישובים החל מהשעה 16:00, מול במה
מעוטרת בדגלים חגיגיים, כולם ממתינים לבוא התזמורת ולתחילת הקונצרט. המופע לא התחיל במועד.
עומס תנועה כבד באזור צומת המוביל עיכב את אוטובוס התזמורת והקושי גבר.
תשאלו, מה מצחיק בסיוט הזה?
זוכרים את הסצינה מהסרט בה אוטובוס התזמורת הגיע בטעות לנגב? נגני תזמורת במדים
מחוייטים במדי תכלת, עם מזוודות "טרולי" וכלי נגינה, יורדים מהאוטובוס בערך ב"סוף העולם שמאלה" ,
לא מבינים מה זו ה"פתח תקוה" הזו, ככה באמצע שום מקום, אליה הוזמנו?
כך בערך נראתה בעיני התזמורת הקאמרית הקיבוצית כשירדה מהאוטובוס ליד מאגר המים
אשכול. חבורה חגיגית, כנריות עם שמלות ערב שחורות ונעלי עקב מחודדים וגבוהים. (לצערי לא התאפשר
לי לצלם). מחזה הזוי לחלוטין לעיני קהל עייף, מיובש וטרוט עיניים, אדום לחיים, עם שלגוני קרח מטפטפים בידיים.
לי הם נראו כמו התזמורת ממצריים ואני, כפי הנראה, נראיתי כמו דינה (השחקנית רונית אלקבץ) מהקיוסק
בעיירת הפיתוח "בית התקווה". שתינו לא מאמינות למראה עינינו.
עד כאן אסוציאציות והזיות... ולקונצרט עצמו: התזמורת הקאמרית הקיבוצית לא אכזבה.
המנצח החביב שמואל אלבז,
שבנוסף לניצוח הפליא לנגן על מנדולינה, הצליח, למרות תנאי מזג האויר הקשים,
לעמוד במשימה שנקבעה מראש, להשמיע את כל הרפרטואר המתוכנן, ולהתגבר בחן והומור על תקלות שונות.
תנאי "השדה" לא היו מן המשופרים: חום כבד, דפי תווים שהתעופפו ברוח תוך כדי הקונצרט, במה צפופה וקטנה מהנחוצה. והקהל, כולל ילדים קטנטנים, הפגין סבלנות , תרבות ואף הקשיב בהנאה ל:
- ג'ורג' פרידריך הנדל - "מוסיקה על פני המים" - קטעים נבחרים.
- אנטוניו ויוואלדי - "אביב" (למטה מימין - סולנית: אלה ואולין) ו"קיץ" (לצטה משמאל - סולנית: אלינא גורביץ) מתוך "ארבע עונות השנה".
- קונצ'רטו למנדולינה ברה מז'ור. סולן: שמואל אלבז.
- משירי נתן אלתרמן, התזמורת + הזמרת יונית שקד גולן.
לסיכום: זו היתה חוויה בלתי נשכחת ואפילו מהנה. בעיקר חצי השעה האחרונה עת השמש ירדה (טרום
שקיעה) והבריזה נשבה.
אני מבקשת לציין לשבח את התושיה וההערכות של המארגנים:
חולקו כובעים, הועמדו סככות צל לממתינים,
מיכלי מים וארטיקים קפואים עמדו לרשות אלפי המבקרים,
הילדים שועשעו בהעפת עפיפונים וגם קיבלו סירות להרכבה.
אפילו השירותים הכימיים היו ריחניים ומ מ ו ז ג י ם!!! מקום מפלט לאלו שעבורם החום היה כבד מנשוא.
את מקבץ התמונות הגדול יותר ניתן לראות כאן.