לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


שמי אילנה שקולניק. אני מידענית בספרייה 'כותר ראשון' בראשל'צ ומנהלת את מרכז מידע וייעוץ לתושב בשיתוף ש.י.ל. פתחתי בלוג זה על מנת: להרחיב דעת, לשתף, וליחצ"ן את מרכז המידע ואת המקצוע. הפלטפורמה התרחבה גם ליומן אישי (שכפי הנראה די השתלט...) לעונג לי.
Avatarכינוי:  אילנה שקולניק ilana shkolnik

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

ד"ר פליציה קראי וגמליאל סגל - יקירי העיר ראשון-לציון


השבוע הוענק תואר יקיר העיר ראשון-לציון, לשישה תושבים וותיקים, על פעילותם

למען העיר ותושביה, במשך שנים רבות.

שניים מבין השישה היו מורים שלי בתיכון בו למדתי, "גימנסיה ריאלית ע"ש אליעזר קררי".

 גמליאל (גמי) סגל, מורה לגיאוגרפיה ומנהל הגימנסיה.

גמי (כך קראנו לו) זכה בתואר בזכות עשייה חינוכית רבה ומגוונת.

מי ליאור, כתבת המקומון "גל גפן" חקרה וכתבה:

"חייו רצופים עשייה חינוכית, בניית תוכניות לימודים לחיילים בשירות בצה"ל,

הקמה והוראה בביה"ס לנערים עובדים בבית דגן והתנדבות ...במשך עשרים

ושבע שנים ניהל את הגימנסיה הריאלית, אשר הוותה דגם והשראה למוסדות

על יסודיים רבים.

אני מבקשת להקדיש את הרשימה הזו ליקירת העיר השנייה שאני מכירה, ד"ר פליציה קראי,

שהיתה המורה שלי להסטוריה באותו תיכון.

מאד התרגשתי כשראיתי שפליציה נבחרה כיקירת העיר.

פליציה חוותה את השואה בילדותה,  ובכישרון ונחישות עסקה ועוסקת בנושא לכל

אורך דרכה החינוכית.

אני זוכרת את פליציה בשעורי היסטוריה, עת ריתקה אותנו עם סיפורים אישיים, כואבים ומדהימים. 

כשלימדה את פרק השואה, כאילו "מנוע טורבו" הניע אותה וכיוון למטרה אחת, שנלמד ולא נשכח!

פליציה בחרה "לחוות" את התקופה, עם תלמידיה בכל פעם מחדש, עם כל הקושי הרגשי הכרוך בזה,

העיקר שנבין ונפנים את מה שבאמת קרה שם.

בזמנו לא היה מקובל להוציא את תלמידי התיכון לסיורים במחנות השמדה בפולין ובגרמניה.

אני בטוחה שלו היינו נוסעים, פליציה היתה מובילה בראש.

פליציה לא הסתפקה בלימוד בתיכון. היא הרצתה במסגרות נוספות. כתבה גם עליה מי ליאור:

"...בין היתר הכשירה דורות של מורים בבתי הספר בראשל"צ ובמוסדות חינוך נוספים.

כל זאת בכישרון ביסודיות מתוך ידע מקיף וגישה יצירתית.

היא הרצתה במסגרות רבות נוספות: מכון הכשרה למפקדי צה"ל, המחלקה להכשרת סטודנטים להוראה,

חוגים לנוער ולקהל הרחב, כינוסים בנושאי הציונות וחקר השואה בישראל ובעולם, ועידות של מחנכים

למלחמה בגזענות ובאנטישמיות, הקתדרה לחקר השואה באנוברסיטת תל-אביב ועוד.

בשנת 1990 הוענק לה תואר דוקטור והיא ממשיכה לפרסם חוברות לימוד וספרי מחקר

על מחנות העבודה." (עד כאן מהעתון).

אין ספק זכיתי ללמוד פרק הסטוריה דרמטי וחשוב בתולדות עמנו,  מפי אישיות דגולה

ומרתקת, ואני מאחלת לפליציה אריכות ימים והמשך עשייה ב"מפעל החיים" המבורך שלה.

באופן טבעי, ומאחר שפליציה עסקה בחקר השואה, היא הוציאה מספר ספרים בתחום:

בדקתי ומצאתי שהספרים נמצאים ברשת הכותרים והספריות בעיר.

ניתן לבדוק ולמצוא בקטלוג המקוון.

 

שם הכותר: המוות בצהוב/ מחנה עבודה סקרז'יסקו קמייננה

שם ההוצאה: אוניברסיטת תל אביב שנת הוצאה: 1994

 

 

שם הכותר: פגזים וחרוזים - מחנה נשים האסאג-לייפציג .

כתוב בשפה: עברית, שם ההוצאה: מורשת שנת הוצאה: 1997

לראשונה בהיסטוריוגראפיה של השואה בישראל מתוארים הקמתו, תולדותיו והחיים

היומיומיים של מחנה נשים בינלאומי בפיקוחו של מחנה הריכוז בוכנוולד בגרמניה.

המאבק על הקיום, ההתארגנות החברתית, טרור וגזרות של הפיקוד הגרמני, הפעילות

התרבותית,

אוסף שירים שנכתבו שם.

 

ועוד: (ללא תמונה) שם הכותר: בודד מולהמוות - שאלות פסיכולוגיות ומוסריות במחנות הריכוז הנאציים.

כתוב בשפה: עברית.  שם ההוצאה: משרד החינוך והתרבות.  שנת ההוצאה: 1980

 

וגם (ללא תמונה): שם הכותר: פנים רבות לגבורה, תולדות קהילת קרקוב בתקופת השואה.

ספר לימוד על קהילת קרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי בשנים 1945-1939

שם ההוצאה: יד ושם - בית הספר המרכזי להוראת השואה, ירושלים.

\שנת הוצאה: תשס"ב - 2002.

 

ועוד לידיעה ולעיון, מאמרים פרי עטה של ד"ר פליציה קראי:

(מתוך "מפתח חיפה" - מפתח למאמרים מתוך כתבי  עת בעברית.)

‫ - במחנה סרז’יסקו-קמינה בשנים 1942-1944 ‬‫

   בתוך: דפים לחקר תקופת השואה , י’: 217-232, 1993

- ‫ גן-עדן או גיהנום? שתי פנים של מחנה האסאג-קיילצה ‬‫

   בתוך: יד ושם: קובץ מחקרים , 32: 219-259, 2004

‫ - חיי חברה ופעילות בגטו קרקוב, מרס 1941-1943 ‬‫

   בתוך: גלעד , 18: רמה-רעא, 2002

- ‫ כל מה שרצית לדעת על "זכותנו על ארץ-ישראל" - ולא השכלת לשאול ‬‫

   בתוך: מעלות , חוברת מיוחדת אוקטובר 1980, 14-21

- ‫ מקומה של עבודת הכפייה באידיאולוגיה הנאציונאל-סוציאליסטית - הלכה ומעשה ‬‫

   בתוך: משואה: קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה , כ"ב: 93-105, 1994

- ‫ הנשים בגטו קרקוב ‬‫

   בתוך: ילקוט מורשת , 71: 109-129, 2001

- ‫ עבודת כפייה של נשים יהודיות במשטר הנאציונל-סוציאליסטי ‬‫

   בתוך:  בשביל הזיכרון , 16:  15-20, 1996

- ‫ העימות בין הרשויות הגרמניות סביב מחנות עבודה ליהודים בגנרל-גוברנמן ‬‫

   בתוך: ילקוט מורשת , נ"ב: 107-122, 1992

- ‫ "פגזים וחרוזים" - הפעילות התרבותית של אסירות מחנה האסאג-לייפציג ‬‫

    בתוך: ילקוט מורשת , ס"ד: 67-78, תשנ"ח .

-  ‫ פינוי מחנות מפעל במחוז ראדום (קיץ 1944) ותגובת האסירים היהודים

    בתוך: בשביל הזיכרון , 23: 9-15, 1997

- ‫ הפעילות החברתית והתרבותית של אסירי מחנה העבודה היהודי בסקרז’יסקו-קאמייננה ‬‫

   בתוך:  גלעד , י"ב: ק"ה-קל"ג, 1991

- ‫ הפעילות המחתרתית של אסירי מחנה העבודה היהודי בסקרז’יסקו-קמייננה ‬‫

   בתוך: ילקוט מורשת , נ"ה: 127-146, 1993

 

 

 

נכתב על ידי אילנה שקולניק ilana shkolnik , 22/8/2008 18:43   בקטגוריות ראשון-לציון, שואה, הסטוריה, הסטוריה, אישי, המלצה - ספר, נוסטלגיה, ספרים, סקירה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



161,392
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , התנדבות ומעורבות חברתית , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילנה שקולניק ilana shkolnik אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילנה שקולניק ilana shkolnik ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)