ההכנות לחתונת בני בכורי בעיצומן.

מי שטרם חווה ארוע כזה (מצד ההורים), לא ממש מבין "אופרציה" מהי.

התרגשות  גדולה. סוף סוף אחרי 5+ שנים ביחד הם מקימים משפחה.

המשפחות משני הצדדים כבר מזמן מיודדות, הכלה כבר הפכה "מהחברה של הבן"

לבת (כי אין לי ביולוגית משלי ), כולם מכירים את כולם כולל הדודים והסבתות.

הם החליטו שהגיע הזמן (באמת שלא לחצנו ולא דחפנו!! ) ושלב הביצוע הגיע.

קבלת החלטות:

בחירת מועד ומקום: גן פתוח? גן סגור? אולם? הפקה בטבע?

יהיה גשם? לא ירד גשם? (חודש אוקטובר)

בחג? לא בחג?

בחירת תפריט: חלבי? בשרי? כמה צמחונים מגיעים? כמה ילדים מגיעים?

(טעימות....אמממ..זה דוקא חלק מאד מאד נחמד ),

מה יוגש בבר המשקאות? (הצעירים "של היום" אוהבים לשתות!!! ),

אילו פתיחים יוגשו ע"י מלצרים מסתובבים בין האורחים ואילו בעמדות מפוזרות

במתחם קבלת הפנים, אילו בשרים / דגים, כמה סלטים, אילו קינוחים (יאמי..) - לא קל להחליט כי הקייטרינג כשר. (ויתור משמעותי על קצפות, גבינות, חמאה וחלב).

ביגוד:

יהיה חם? יהיה קריר? יותר אלגנטי? פחות אלגנטי? שיהיה שימושי גם בעתיד או "תחפושת" חד-פעמית?   (מדידות זה דבר מיגע..)

עיצוב ארוע:

אילו שולחנות? (עגולים או מרובעים), כמה סביב כל שולחן? 

עיצוב השולחן: צבעי מפות ומפיות, כן פרחים? לא פרחים? כן נרות? לא נרות?

עיצוב החופה: מאובזרת או צמחיה טבעית?

הזמנות:

החלטה לגבי המוזמנים (כשכל כך מאושרים מתחשק להזמין את כל העולם.)

הייתי רוצה להזמין:

- את כל מי שהיינו פעם חברים.

- שכנים מכל בנין / בית בו גרנו איתם היינו בקשרים ממש הדוקים.

- חברים שלי לספסל הלימודים (יסודי,תיכון, אוניברסיטה) או כל קורס אחר, עם ספסלים אחרים.

- את כל הידידים החדשים מהבלוגוספירה.

- את החברות מהשכונה איתן ביליתי בטיפת חלב ובגן הציבורי בימיו הראשונים של החתן, שאגב, נולד בדיוק ב"עונה" זו, לפני 29 שנים,  ואת הברית שלו חגגנו בערב ראש השנה.

- את 2 המטפלות המסורות שאפשרו לי לצאת לעבודה מאז היה בן שנה.

- את הגננות, (ישנה אחת שמבקרת לעיתים מזומנות בספרייה ואפילו זוכרת את החתן כשהיה תחת חסותה בגיל 4..).

- את המורות ביסודי בחטיבה ובתיכון שחשבו שה"תכשיט" שלי שובב גדול אבל, חמוד חמוד (כמובן!).

- את המדריכים מ"מכבי צעיר" עליהם סמכתי כשיצא לטיולים בני מספר ימים (והם בקושי מבוגרים ממנו בשנים ספורות).

- את אותו איש מסכן ש"שובביניו" וחבריו הצעירים חשבו שמכוניתו היא "חפץ" מוזנח בשכונה

  (ובינינו ..הם די צדקו, כי המכונית נראתה נטושה) והחליטו לרסס ולצבוע (כולל השמשות) למען שיפור חזות העיר... (זה עלה לנו ביוקר ).

למה להזמין אותו? שיבוא ויראה ש"הפושע" הקטן הוא בכל זאת "מענטש".

- את הזעטוטים מהשכונה שהוא היה הבייביסיטר שלהם והם "מתו" עליו.

- את בת השכנים שמלאו לה ארבע שנים יום לפני שהוא  נולד, וכל כך אהבה להכנס ולשחק עם ה"בובה" החדשה בדלת ממול, קשר אמיץ וחם שהמשיך עד שמשפחתה עברה לשכונה אחרת.

וזה יכול להמשך ככה עוד ועוד, וצריך להדפיס עוד הזמנות...ולחפש דוד עשיר...

סטופ! (אמרתי לעצמי..) תהיי ריאלית. ולכן כל המוזכרים מעלה, לצערי, לא הוזמנו. כי בעצם הארוע איננו רק שלי. זה לא בר-מצוה! (גם אז הם לא הוזמנו..), יש מוזמנים גם מצד הכלה וחברים של הזוג הצעיר.

נחמד להזכר, בלתי אפשרי ליישם.

זה היה רגע של נוסטלגיה ומכאן שלוחה התנצלות לכל אלה שאינם מוזמנים

וברוך השם, למרות שכל כך הרבה אנשים לא מוזמנים, יש הרבה אחרים.

רגע.....שלא תחשבו שההכנות הסתיימו:

אורחים מחו"ל - כיף שבאים. אבל צריך להקדיש להם זמן, לקחת חופש מהעבודה, שהרי הם לא מגיעים לערב אחד. ומזל שיש דודות טובות שטורחות ודואגות להם לאכסניה בבתים נוחים וידידותיים.

צלם סטילס ווידאו - הזוג בחר לבד.

די.ג'יי  -               "       "      "  .

להזמין תור לספרית.

להזמין תור למאפרת.

ו...אם לא התעייפתם מכל אלה, מאחר ואצל היהודים אין מערבבים שמחה בשמחה...

אצלינו יהיו 2 ארועים!!!!!!!

1. חופה - ביום חול, בביתם ההמטופח של הורי הכלה. (יבורכו על ההזמנה והטרחה)

2. מסיבה גדולה + טקס חילוני - בחוה"מ סוכות.

ומה זה אומר? עוד הפקה קטנה (לחופה) ובלו"ז צפוף.

עוד רשימת מוזמנים קטנטנה. (מוקש! פה יהיו היעלבויות. ברור? , נקווה שלא.

עוד קייטרינג מצומצם.

עוד בגדים.

עוד מספרה.

עוד צילומים. (באחריות אח החתן)

ועוד.. ועוד.. ועוד...

ושלא תהיינה אי-הבנות! אני אמא-של-חתן מאושרת ובסך הכל (למרות חריקות קטנות פה ושם), נהנית מכל ההילולה והטררם.

חג שמח, מועדים לשמחה ושנה נהדרת לכל מי שטרח וקרא עד הסוף.