כבר בימי בראשית, הרבה לפני המצאת המטבע, השכיל האדם לשפר את איכות חייו ע"י

החלפת סחורה בסחורה. אותה שיטה מוכרת וידועה בימינו, כעבור אלפי שנים, תחת המושג

הכלכלי "עסקת ברטר".

עסקה כדאית ואנטרסנטית של שני בעלי עניין בהחלפת סחורה או רעיון שווי ערך כספי, לצורך

קידום בית העסק שלהם או כל קידום אחר. שיטה העוקפת את הצורך בהעברת תשלום כספי.

לשמחתי שיטת החליפין שימושית ויעילה גם כשמדובר בחפצים ישנים, חפצי יד-שנייה, אשר

במקום להשליך אותם או למכור אותם תמורת "גרושים", ניתן למצוא להם אכסניה אחרת, 

ואפילו לשמח לבב אנוש. כך הפכה שיטה מסחרית לרעיון חברתי!

ברשימה קודמת כתבתי על אתר אגורה. רעיון דומה, העברת חפצים מיד ליד שלא על מנת לקבל תמורה.

מתוך סקרנות נרשמתי אליו כמנויה, ואני מקבלת הודעות על כל פעילות חדשה בתחום.

הבוקר קיבלתי את ההודעה המצוירת המצ"ב, ולמרות ההתראה הקצרה, אשמח אם בלוג זה

"יעשה טוב" לאנשים שלא היו מגיעים לשם אלולא נתקלו ברשימה שלי.

על אותו רעיון מבוסס גם פרויקט "בנק הזמן".

אגב, אתמול הגיעה שיחה טלפונית אל מרכז המידע. הדוברת סיפרה שהיא צריכה לפנות דירה

מרוהטת ושאלה אם ידוע לנו לאן תוכל לפנות, בראשון-לציון. נתתי לה מספר טלפון של ארגון

בעירנו המעביר פריטים לנזקקים. אני שמחה שלמושג "לתת" שלא למען קבלת תמורה כספית

יש מודעות רחבה.