כידוע לכם, לאחרונה עברתי תהליך שיקום בעקבות ניתוח.

קופת החולים שלי, מכבי, העניקה לי שהות במקום מעולה והיום, כעבור כמעט שבוע הסתגלות בבית, הגיע הזמן לתת לו את מלוא הקרדיט: "מרכז רפואי רעות" ביד-אליהו / ת"א. אני יודעת שזכיתי באחד ממרכזי השיקום הטובים ביותר באיזור המרכז, אם לא הטוב ביותר!

מרכז הרפואי "רעות" הוא אחד ממוסדות עמותת "רעות" - שרות נשים סוציאלי. ארגון ללא מטרות רווח.

ביום עזיבתי קיבלתי מהצוות המטפל טופס משוב. לא היה סעיף שקיבל ממני פחות מהציון הגבוה ביותר.

אני יכולה להעיד על מחלקה י"ב בה שהיתי במשך 3 שבועות:

הרופאים, האחים והאחיות, כח-העזר, הפיזיותרפיסטים, העובדת הסוציאלית: כולם עושים עבודת קודש ותמיד

עם חיוך ורצון טוב.

אוזן קשבת, הומור ועדוד הם כנראה הערכים המובילים את הצוות המסור.

כל אלה אולי מובנים מעליהם, כי "ככה צריך להיות" אבל מי כמונו יודע שאין מובן מאליו. במיוחד כשהתקציבים מוגבלים.

המבנה אמנם ישן (לשעבר, בי"ח ליכטנשטטר למי שהכיר),אבל המקום שמור, אסטתי ומטופח. צמחים, חלונות רחבים

הפונים אל גן ירוק על רקע העיר תל-אביב על מגדליה המודרניים, אוויר צח וטוב, אפילו אקווריומים עם דגים מזנים שונים

המרגיעים מטופלים לחוצים ומשמחים מבקרים וביחוד ילדים.

אני רוצה להתמקד ב"לא מובן מאליו", בערך המוסף של המרכז הרפואי, או לפחות של המחלקה בה שהיתי:

גדולת המחלקה היא בכל הנספחים לטיפולים השיגרתיים המצויינים. סדנאות העשרה (נכחתי פעמיים בסדנת מוסיקה ומצאתי בה הנאה ועניין), שירה בציבור בסגנון קריוקי ששימחו את מטופלי המחלקה אחת לשבוע, סדנאות יצירה שונות (לא השתתפתי אבל ראיתי יצירות של אחרים).

שירות חשוב נוסף שניתן ע"י בית החולים הוא מפגש של חיילים עם מטופלים שנפגעו בתאונות דרכים.

יש מי שהחליט בצבא ש"אין טוב ממראה עיניים" ועל מנת לחנך את הצעירים לנהיגה זהירה הם מגיעים, בקבוצות,

למפגשים עם פצועים משתקמים.

פגשתי במחלקה בה שהיתי פצועים מדרגות שונות, ביניהם פצועים קשה. לדוגמא: אשה שהלכה לתומה על מדרכה

כאשר רכב סטה, עלה על המדרכה  ודרס אותה. לכאורה תאונה קלה, איש לא נהרג. נתון סטטיסטי יבש שמאחוריו מקרה

קשה מאדץ סבל בלתי רגיל ועצירת שיגרת החיים לשנים.

מקרה נוסף: זוכרים את אוטובוס סוכני הנסיעות מרוסיה שסטה והתהפך בדרך לאילת? נתונים מספריים: 24 הרוגים,

 33 בני אדם נוספים נפצעו, בהם 23 קשה, שבעה בינוני ושלושה קל. פגשתי בשיקום רק אחת מאותם פצועיים קשה

והזדעזעתי. התאונה אירעה ב- 16/12/08!!! לפני שנה וחצי. ליבי נחמץ למראה אותה אישה מאד צעירה וממה שקרה לה.

האמינו לי, עולמה נחרב. ולמה??? אין לי מושג מה היו תוצאות בדיקת נסיבות התאונה. אני חושבת ורוצה להאמין שנהיגה

זהירה ומודעות היו מונעים אותה.

המפגש עם פצועי תאונות הדרכים זעזע אותי כל כך עד כי ביום בו יצאתי לראשונה מהשיקום לגיחה קצרה אל כביש איילון הקרוב הייתי מבוהלת. מבוהלת ממהירות הנהיגה של הנהגים שנסעו במסלולים מימיני ומשמאלי. לא פעם אמרתי לבני שנהג ברכב "תזהר"!!! מסתבר שמפגש עם נפגעי תאונות דרכים עושה משהו למודעות, השאלה לכמה זמן..

מכל מקום, ברכות לשלטונות צה"ל ולהנהלת "רעות" על יוזמה חשובה זו. כל נסיון למניעת תאונות-דרכים יבורך.

לפני סיום אגלה לכם סוד וטיפ לצידו: מאחר והניתוח שלי היה "ניתוח אלקטיבי" (ניתוח יזום שנבחר מראש) ולא ניתוח חירום,

שמעתי מספר שבועות לפניו בעצת חברה טובה ומבינה עניין, לא התעצלתי ויצאתי לסיבוב היכרות אינטרנטי ופיזי עם מוסדות שיקום באיזור מגורי. ביניהם: מרכז רפואי רעות. הצצתי לחדרים, בדקתי את הנקיון וסביבת המטופלים, ביקרתי במכון הפיזיותרפיה שלרגע הבהיל אותי בגלל גודלו ומספר המטופלים והמטפלים ששהו בו, בו-זמנית, אבל כשהבנתי איך המקום מנוהל ומתוזמן, נרגעתי. בקיצור: המקום שבה אותי ונבחר מראש!  לא טעיתי...

אני שולחת מכאן ברכת תודה חמה ולבבית לצוות מחלקה י"ב וממליצה:

מרכז רפואי רעות, שד' החי"ל 2 תל-אביב. 1-700-700-204

דרכי הגעה + מפה: http://www.reuth-mc.org.il/index.aspx?id=3135

תודות אישיות ל:

לפרופ' אבי עורי – מנהל מערך השיקום, מומחה לרפואה פיסיקאלית ושיקום. 

לד"ר פרידה שמש - רופאת המחלקה, מומחית ברפואה פיסיקאלית ושיקום, שכל פניה אליה זיכתה בחיוך לבבי ושתמיד,

אבל תמיד, היה לה פנאי בשבילי, גם כשהיתה באמצע עיסוקים אחרים.

לנג'יב חדד - האח הראשי שתחת שרביטו מתנהלת ומתפקדת מחלקה למופת.

לאמראל - הפיסיותרפיסטית המקסימה שנתנה יחס כאילו אני היחידה בעולם בשבילה, שגרמה לי לרדת ולעלות 48 מדרגות, שלקחה אותי לטיול פרידה בשדירה מחוץ לבית החולים והוכיחה לי שאני יכולה לעבור כביש ואף ציידה אותי ברשימת תרגילי בית מפוארת.

להדסה פורטטינסקי - מרפאה בעיסוק נמרצת ועניינית שנתנה טיפים למכביר המוכיחים את יעילותם מאז שובי הביתה.

לאפרת, העובדת הסוציאלית, שקישרה ביני לבין גורמי חוץ ביעילות.

לערן, הדיאטן (לא ידעתי שיש גברים בתחום) על התחשבות בצרכים אישיים והכנסתם לתפריט שלי.

לבת-שבע, האחראית על המטבח. אשה מדהימה, חיובית ושמחה שכמעט "אנסה"  סרבני אכילה לאכול, ברוח טובה

עם הומור, שירה וכמעט ריקודים.

לכל צוות האחיות וכח-העזר המסור והעובד ללא ליאות יומם וליל. כולי התפעלות איך אתם מחזיקים מעמד ועומדים בגבורה

בעומס העבודה הכל כך קשה.

אגב, אם טרטרתי מישהו מכם...אתכם הסליחה.

למתנדבת שושנה המגיעה בכל שבת בבוקר! אשה מדהימה.

לקוראי: כשתראו את הלוגו : תזכרו בפוסט זה, ותדעו שאתם בידיים טובות .

כמיטב מסורת ההמלצות למידע שימושי:

ברעות קיים מרכז מידע "רעות - אשל" ובו ניתן מידע עדכני בנושאי שיקום, סיעוד, זכויות, שירותים וזיקנה.

המידע ניתן ללא תשלום, כשירות לציבור והמעוניינים יכולים לפנות אל:

טל: 1-700-700-204

אתר התוכן של מרכז המידע:

http://www.reutheshel.org.il/

דוא"ל: [email protected]

התפעלתי ממערך המתנדבים ב"רעות" העושים עבודת קודש הן במחלקות האישפוז והן במכוני הפיזיו. והטיפול בעיסוק.

המעוניינים להתנדב:

http://www.reuth-mc.org.il/index.aspx?id=3094