הפעם אתן כבוד לגיסתי, ילידת מצרים, החיבור שלי מזה 25 שנה לעדה שונה משלי.

בכל חג כשהמשפחה מתאספת, אצל אמה, המפגש יותר "נחשב" אם יש מלוחייה.

ההזמנה הולכת ככה:

"בואו לארוחה, יש מלוחייה". או: "אתם באים אל אמא?"..."יש מלוחייה?"..."באים!".

לא מן המאכלים שמתאהבים בהם בנקל, קצת מוזר לאשכנזים כמוני, אבל...

התרגלתי וטעים לי, למרות הכוסברה הכלולה ..    

ואני תוהה, אימי ז"ל ביקרה כאן במשך שנים.

אינני זוכרת, אכלה מלוחייה? ערב לחיכה?  חייבת לבדוק העניין.

אתמול, לכבוד חג הפסח, אכלתי וגם צילמתי.

ואם עדיין לא הבנתם, מלוחיה זה מרק ירוק...הנחשב ל"מלכת המרקים המצריים".

על הירק, המרק, מרכיביו, טעמו, מרקמו, והחוויה הנילווית אליו, אצל יודעי דבר, כאן.

המתכון הבא לקוח מאתר "מתכונים":

המצרכים:

 2.5-2 ליטר מרק עוף או בשר(אמיתי,לא מאבקה,בבקשה!)

 1 ק"ג עלי מלוחיה טריים( יש להשיג בשווקים), או 120 ג'ר עלים מיובשים.

 3 שיני שום

 2 כפות שמן

 1 כף כוסברה טחונה פפריקה חריפה מלח ופלפל.

אופן ההכנה:

שוטפים היטיב את העלים, חותכים ומרחיקים את הגבעולים. משטחים על מגבות ליבוש במשך יממה.

מעבירים למעבד ומרסקים בפולסים לרסק. אם משתמשים בעלים מיובשים, מפוררים בידיים לקערה

גדולה, יוצקים עליהם מים חמים.

מניחים לתפוח פי שניים. מוסיפים עוד מעט מים אם יש צורך. מביאים את המרק לרתיחה בסיר גדול.

מוסיפים את עלי המלוחיה (הטריים) ובוחשים היטיב.

מבשלים בערך 10 דקות אם המלוחיה טריה,וקרוב לחצי שעה אם משתמשים במיובשת.

מכינים תקלייה-( רוטב שום): מועכים את השום עם מעט מלח,מזהיבים בשמן.

מוסיפים את הכוסברה וקורט פפריקה חריפה.בוחשים היטב. מוסיפים את תערובת השום למרק,

מכסים ומבשלים עוד שתי דקות. בוחשים מידי פעם. עלי המלוחיה צריכים לצוף בתוך המרק.

טועמים ומתקנים תיבול.

אפשר להגיש כך,ואפשר בלווית אורז רגיל שמבשלים אותו בתוך המרק היסודי, לפני שמוסיפים את

המלוחיה.

המלצה שלי: לא לוותר על האורז.