כמו בכל שנה, גם השנה היו לי 4 סטודנטים למשפטים במרכז המידע.
שניים מאוניברסיטת בר-אילן, אחד ממכללת שערי-משפט והרביעי מהמרכז האקדמי בר"ג.
הם מגיעים אלי לראיון קבלה באוגוסט - ספטמבר, מתחילים לעבוד באוקטובר ומסיימים בסוף מאי תחילת יוני,
עם ספיחי תיקים בלתי גמורים בהם הם ממשיכים לטפל בחופשת הקיץ.
לכל סטודנט יש גיבוי של עו"ד תומך בקליניקה למשפטים, זו שמפנה אותו אלינו.
כל סטודנט מתמודד עם מגוון בעיות מתחומים שונים. הקורס הזה מהווה סוג של "טרום סטאז".
בשבוע שעבר ישבתי עם כל אחד מהסטודנטים, בנפרד, קיבלתי דו"ח פעילות מודפס ומסודר (מעבר לתיעוד
שכל אחד מהם רושם בקביעות), סיפרו לי חוויותיהם, סיפרו על תיקים מיוחדים ושיתפו בתחושותיהם לאחר
שנת פעילות אקדמית.
לאחר שקיבלתי מהם את הדיווח המלא, כולל התיחסות לתיקים בלתי גמורים והסבר לגבי הפעילות המתוכננת
עבורם, קיבלתי מהם משוב לגבי השנה שעברה עליהם אצלינו, במרכז המידע.
אחד הסטודנטים סיפר שבישיבת סיכום במכללה שלו, רוב הסטודנטים לא היו מרוצים מהשיבוץ והפעילות שלהם
במרכזי סיוע אחרים.
היו להם מגוון טענות: המקום לא הולם, לא בכל מקום יש מחשב/מכונת צילום/פקס./ מכשירי טלפון קרובים.
לא כל קליניקה עובדת בשעות נוחות, לא בכל מקום היו להם מספיק פונים / תיקים, או לחילופין היו מרכזים אליהם
הגיעו יותר מדי אנשים, אבל המקום לא היה ערוך לקבלם כי עבדו (בניגוד אלינו) ללא יומן פגישות מסודר.
הוא סיפר מצא עצמו בין הבודדים שממש היו מרוצים מהשיבוץ שלהם. שבין חבריו היו סטודנטים שטענו ל"בזבוז" זמן
והשקעה עצומה כנגד התועלת המעשית.
רוב המשובים שקיבלתי שימחו אותי וחיזקו את התחושה שיש להמשיך ולהשקיע בסטודנטים. תוך חודש - חודשיים של
נסיון ושיפשוף התועלת מהם רבה. עיסקת Win Win.
שני סטודנטים ריגשו אותי במיוחד כשביקשו להשאר למספר חודשים נוסף. אפילו ללא קבלת תמורה (הם מקבלים
עבור הפעילות השנתית נקודות וציונים כמו מכל קורס אחר).
לצערי לא אוכל לקבלם אלא אם כן ימשיכו לקבל גיבוי ע"י עורך דין מוסמך בבית-ספרם. הנושא בבדיקה.
הנה הסיכום שלי לשנה זו:
- ארבעת הסטודנטים הפגינו מסירות, התמדה, השתדלות, למידה והמון רצון טוב.
- תיקים רבים הסתיימו לשביעות רצון הלקוחות. לא תמיד היה צורך להגיע לבית-המשפט.
- למדתי שהמעבר מייעוץ או סיוע משפטי לסיוע סוציאלי מאד דק ושיש להנחות את הסטודנטים לא להסחף ולהיכנס
לעבודה טיפולית לא להם. (השנה היו מספר תיקים בעייתיים מהסוג הזה אליהם גם אני נשאבתי).
יש מצבים בהם צריך לעצור, להפעיל שיקול דעת הגיוני ואפילו "קר" וללמוד לא להתערב בעבודת אחרים.
כל שנה כזו מסתיימת כשאני מכינה לסטודנטים מכתבי המלצה. השנה היה לי העונג להכין ארבעה ואני מקווה שיסייעו
להם בהמשך דרכם המקצועית.
וכעת, עומדים לפני ארבעה חודשי עבודה ללא סטודנטים ... קשה. אני כבר מרגישה בחסרונם. אמנם אנחנו מבורכים
בעורכי-דין אבל הפעילות שלהם בכל זאת שונה ובנוסף, רבים יוצאים לחופשים.
קצת קשה להיות יצירתיים בעונת הקיץ הישראלי..