תחילתו של סתיו. הערב יורד מוקדם יותר, האויר בלילה צונן יותר,

עננים מכסים חלקית את השמים, מבצעי החגים כבר במרכולים, ותחושה של לקראת

שנה חדשה. (ערב של אסוציאציות)

במקביל, אני מתחילה להתרגש עם ההכנות של "לקראת חתונה" של בכורי.

הכנת הזמנות, מדידת בגדים והרבה רשימות. של מוזמנים, של "מה צריך לעשות",

קביעת תורים לנותני שירות כאלה ואחרים, יציאה משיגרה.

ואיך אפשר חופה בלי:

"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,

אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל ראשׁ שִׂמְחָתִי".

מתוך מזמור קל"ז בתהילים,  מזמור שמביא אותי לאסוציאציה הבאה, מפסוקים לשירים:

נתקלתי וקראתי את הכתבה על "נער הפלא" מידד טסה, כוכב עולה.

שמעתי את גרסתו העברית ל"על נהרות בבל", התלהבתי מקולו ובהשראת זמרתו הנפלאה 

אני מביאה שתי גרסאות לשיר הכל כך מוכר.

העיבוד החדש בפי הנער מידד טסה:

באנגלית:

"By the waters of Babylon, there we sat down and wept

 when we remembered Zion.

On the willows there we hung up our lyres.

If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand wither,

let my tongue cleave to my palate if I do not remember you,

if I do not set Jerusalem above my highest joy."

הגרסה הישנה, הכל כך מוכרת ואהובה של להקת Boney M:

את הגרסה של דון מקלין לא מצאתי, לצערי.