חזרתי מ"צעידת" הבוקר, נוטפת ומותשת.וואוו. ככה? ב-09:00 בבוקר?
התאומים הכריזו על סנקציות: או שיורדים עד 08:00 או שאנחנו חוזרים לקנדה.
מי הם התאומים ולמה קנדה?....נחשו. פתרון החידה בסוף הפוסט.
ובינתיים עוד כמה מילים על טיול הבוקר שלי:
שבת, בוקר, כמעט ואין נפש חיה ברחוב.
רק כמה בעלי כלבים ולעיתים, וזה יותר מפחיד, כלבים בלי בעלים.
צעדתי בשכונה והתעצבנתי.
התעצבנתי על המדרכות העקמות שלא ממש מבטיחות את חזרתי הביתה בשלום.
התעצבנתי על גזם גינה שנזרק באמצע המדרכה.
התעצבנתי על בעל קטנוע שבחר להחנות את הקטנוע שלו ממש על המדרכה.
בעצם, התעצבנתי על כל מכשול שפגשתי בדרך שגרם לי לרדת לכביש ולהסתכן בין מכוניות
חונות ונוסעות.
חברים: אנא מכם, השאירו את המדרכה רק להולכי רגל, ובמיוחד למוגבלים שביניהם.
לצערי איני בעמדת הטלת סנקציות. מישהו יתרגש אם לא אשלם מיסי ארנונה?...חחח
בדרכי עברתי ב"גן אילנה" (תודה לאל לא קרוי על שמי) הנמצא בקרבת ביתי.
גן ציבורי מטופח ועשוי היטב. שבילים ישרים, מתקני שעשועים לילדים מותקנים על מצע רך להגנת הטף,
דשא ירוק ומלא, ספסלים במצב סביר. באמת גן חמוד.
בעודי צועדת נפל מבטי על גזע עץ ועליו חרותה הכתובת הבאה: "גן אילנה הזונה" ולצידם מצוייר פרח.
למה? למה להשחית עצים? למה להשתמש בלשון כזו גסה במקום כל כך נעים וחיובי???
מעניין עד מתי תתנוסס ה"כרזה" ואיך יתמודדו איתה גנני העיר.
וכעת, לפתרון החידה:
אלו הם התאומים שלי:
והם נקראים: קביים קנדיות.
וכדי לשכנע אותם למה לא כדאי להם לחזור לקנדה מצאתי סרטון קצרצר ביוטיוב:
ובכן, קנדיים יקרים שלי, מה עדיף? להזיע בישראל או להתרסק בקנדה?
אגב, זה לא עונש, אבל לידיעתכם, רק אחד מכם יוצא איתי בערב למופע של שלומית אהרון ושלושת הטנורים.
מי שעייף מוזמן להשאר בבית...