בשבוע שעבר השתתפתי בקורס הראשון לנושא "ממשל זמין" ומרכזי מידע בספריות.

הפוסט הזה יתחלק לשני חלקים, טרום קורס, מהלכו, והתכניות שלי.

טרום-קורס:

במהלך חודשים רבים ישבו אנשי המחלקה לספריות ( משרד התרבות והספורט) ומרכז ההדרכה לספריות ובנו אסטרטגיה חדשה.

שמוליק שם טוב, מנהל מרכז ההדרכה לספריות בישראל, הסביר כתב ופירט במידעתון של המרכז את הדברים הבאים: (ובכך חסך לי שעות של כתיבה, ניסוח והגהה )

הנה הרציונאל:

"כחלק מחידוש פני הספריות בישראל ובהתאם לתוכנית האסטרטגית לשידרוג הספריות והתאמתם לצרכי ‏העתיד הוחלט לבסס את הספריות הציבורית על התמחות  בארבעה תחומי פעילות  מרכזיים:‏

א. הספריה הקלאסית: מאגר ספרים והשימוש בהם לקהל הקוראים בשיטות מודרניות של חיפוש, ‏השאלה ושרות.‏

ב. מרכז תרבות קהילתי: הספריות כמרכז פעילות תרבותי- חברתי לקהילת האזור.‏

ג. מרכז הדרכה והעשרה: הספריות כמרכז לפעילות הדרכה, העשרה והשכלה  לציבור הרחב.‏ ד. מרכז מידע: הספריה כמאגר מידע מכל התחומים ואספקת שרותי מידע יעילים ושרותי ממשל זמין.‏

במודל הישן הספריה שימשה מרכז ידע שכולו נמצא בספר. הספרן התמחה במיון, חיפוש ויכולת לחבר ‏בין הספר לבין הקורא.‏ העולם המודרני מרחיב את מושג הידע מעבר לגבולות הספר. חיפוש ידע בעולם זה נעשה מורכב ודורש ‏התמחות וכישורי השכלה וטכנולוגיה. ספרנות הופכת למידענות ומידענות דורשת שליטה במרחב ‏תחומים,

במיומנויות רשת ובמגע אישי עם קהל המחפש ידע.‏ בעולם המערבי ובעיקר בארצות הברית ובאוסטרליה התרחשה מהפכה בפעילות הספריות. הם הפכו ‏למרכזי מידע ושרותים לאזרח, החל משרותי ממשל זמין וכלה בשרותי מידע כלכלי ומסחרי.

הדיון ‏התאורטי המתקיים היום בארצות הברית הוא על שלב נוסף של מעבר - מספריה כספק מידע בלבד ‏לספריה כמספקת שרותים ממשים- כלומר יש נסיון להרחיב את תחומי הפעילות של הספריה לתחומים ‏שאינם שרותי מידע בלבד.‏ בכל רחבי העולם המערבי ספריות לוקחות חלק גדל והולך במערך שרותי המידע הציבורי והממשלתי. ‏

ספרנים עוברים תהליכי הכשרה שמכינים אותם לתפקיד סוכני מידע כחלק ממדיניות שרותי המידע ‏הממשלתיים לציבור.

במקומות רבים ספריות חורגות כבר מתפקידן המסורתי והופכות להיות סוג של ‏סוכנויות ממשלתיות.‏מתברר שאפילו בארצות עם רמת שרותי מיחשוב ואינטרנט מתקדמים אין עדיין תחליף לשרות אנושי- ‏פנים אל פנים- לקבוצות אוכלוסיה גדולות שאינן נגישות למחשב או שמתקשות לפעול דרך הרשת. ‏אוכלסיות רבות שברשותן מחשב מתקשות עדיין בכל התהליכים הקשורים לאיסוף וקבלת מידע ושרותי ‏ממשלה דרך הרשת והתחזית היא שהצורך במתווכים יעילים דוגמת הספריות ימשך בשנים הבאות.‏

היתרון הגדול של הספריות הוא מיקום מרכזי ומוכר בערים ובישובים, נגישות לקהל רחב, אמצעים פיזים ‏וטכנולוגיים קיימים, וכוח אדם מוכשר פעיל. צריך לדעת לרכז יתרונות אלו ולמנף אותם להקמת מרכזי ‏מידע מוצלחים.

המחלקה לספריות במשרד התרבות בשיתוף עם מרכז ההדרכה מכשירה ומכינה היום את ‏כלל הספריות להתמודד בהצלחה עם אתגרים חדשים ולהתאים עצמם לסוג הפעילות הנידרש. הספריות הציבוריות בישראל מעמידות לרשות הציבור אוספים מאורגנים, המשקפים את פניה של ‏התרבות ומספקים תשתית של מקורות ידע ומידע בתחומי דעת מגוונים. הספריות משרתות את הקהילה ‏בכל רבדיה: מן הגיל הרך ועד לזקנה, עשירים ועניים, ותיקים ועולים חדשים, יהודים ובני מיעוטים. ‏הספריות הן מקור מידע ללומדים במסגרות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בכל הרמות והן תורמות ‏לחברה, בעיצוב דפוסים איכותיים של בילוי שעות הפנאי.

הן פזורות בכל הארץ, ממטולה ועד אילת ‏פועלות בערים גדולות וקטנות ותיקות וחדשות במושב בקיבוץ וביישוב הקהילתי .‏

בשלב ראשון יבוצע פילוט להקמת 5 מרכזי מידע פעילים הכוללים שירותי ממשל זמין ושירותי מידע נוספים.

מרכזי המידע יוקמו באמצעות מרכז ההדרכה לספריות בשיתוף עם "ממשל זמין- פרוייקט תהיל"ה" ובתמיכת המחלקה לספריות.

לצורך כך נבחרו 5 ספריות בהתחשב בפיזור גיאוגרפי ודמוגרפי, כוח אדם בספריה, ציוד מיחשוב, יכולת הפעלה ומתן שירותים דיגיטליים, מבנה פיזי מתאים, אזורים בהם אוכלוסיות רחבות נזקקות לשרותי מידע מסוג זה.

תחומי הפעילות המרכזיים שיפעלו במרכז המידע: שירותי ממשל זמין, שירותי מידע עירוני ואזורי, מרכז מידע למורשת קיומית של האיזור בו פועלת הספריה, שירותי חיפוש ומידע לתלמידים, שימוש במאגרי מידע שונים, שירותי מידע לעסקים, שירותים אינטרנטיים, שירותי מידע צרכניים, שירותי מידע בתחומי פנאי, תרבות ותיירות, יעוץ והכוונה בנושאי בריאות וקיום הדרכות לחיפושי מידע.

בימים אלה יעברו עובדי הספריות המיועדים להפעיל את מרכז המידע, הכשרה ראשונה בנושא "ממשל זמין".

מטרת ההדרכה, שתוכננה ונבנתה ע"י מחלקת הדרכה ותוכן, לענות על הצרכים של קבוצת המשתתפים ולאפשר להם לקבל רקע וכלים בסיסיים בהקמת המרכז בספרייתם.

בנושאים שנבחרו להדרכה הושם דגש על 3 היבטים:

 1. מרכז המידע כגוף נותן שירותים

 2. תכנים ויישומים של מרכז המידע (בדגש על ממשל זמין)

 3. שיווק ומתן שירותים של מרכז המידע.

במטרה לאפשר למידה מעשית והיכרות עם פרוייקטים דומים בארץ ובעולם, הוזמנו מרצים מומחים לנושא וביניהם:

השר מיקי איתן שמשרדו מלווה את הפרוייקט

ד"ר שירלי אברמי, מנהלת מרכז המידע של הכנסת

עמי סלנט שיעביר סדנא בנושא: הספריות כמרכזי מידע",

זהר שרון, מנהל הידע במרכז המידע בעירית תל אביב,

משה אופנהיים, מידען מרכז המידע "בטרם",

ניבי נאור, שתלמד מהם שירותי ממשל זמין מטעם תהיל"ה,

אילנה שקולניק מהמרכז ליעוץ לתושב בראשל"צ

אריון שחף על "הרצלידע",

ניר הירשמן, על שיווק וניראות של שירותי ממשל זמין,

ד"ר עודד קרבצ'יק שיעביר סדנא בנושא "מתן שירותים במרכז המידע"

פרופ' קרין ברזילי נהון מאוניברסיטת וושינגטון, שתספר על שירותי ממשל זמין בספריות בארה"ב.

החל מרגע ההרצה, ילווה הפרוייקט בקמפיין פרסומי שיווקי, באזורי הפעילות. שיווק הפעילות

יתבצע ברשת האינטרנט, בעיתונות, בשלטי פרסום עירוניים, דיוור ישיר לתושבים ועוד".

עד כאן  הדברים שפורסמו במידעתון מרכז ההדרכה גליון מס. 66 מ- 29.10.09. 

רשמים מההשתלמות:

הגעתי אל מרכז ההדרכה לספריות בלווית 3 מתנדבות ממרכז המידע שלנו ב"כותר ראשון" בראשון-לציון. הסקרנות והציפיות היו גבוהים.

מצד אחד, ראשון-לציון נבחרה כאחת הספריות לפילוט הראשון. מעניין ומשמח.

מצד שני....בכל זאת לנו יש מרכז מידע פעיל ומתפתח מזה 4 שנים, לשם מה נחוצה לנו השתלמות.. עד סוף ההשתלמות כבר ידעתי כמה טוב שבאנו..

היום הראשון:

ההשתלמות נפתחה בהקדמה של שמוליק שם טוב (מימין) מנכ"ל מרכז ההדרכה לספריות על חשיבות מרכז המידע לקהילה (תקציר הדברים רשומים למעלה) ובברכת ויקטור בן נעים הממונה על המחלקה לספריות

במשרד התרבות והספורט:

   האורח הראשון היה, כמובטח, השר מיכאל (מיקי) איתן, השר הממונה על שיפור השירות לציבור.

השר דיבר על תפקיד הספריות כמתווכות בין שרותי הממשלה לבין אוכלוסיות שאינן נגישות לאינטרנט ועל הצורך לתת לאזרחים מידע אמין. המשולש שהשר תיאר:

ספריות המעוניינות לשווק את שרותיהן, הממשלה ויכולותיה להפיץ מידע והאזרח המבקש מידע / סיוע.

בדבריו השר לא הסתיר בעיות וסיכונים. תחומים שיש לתת להם מענה כגון: האיזון בין שימוש במידע לבין שמירה על פרטיות.

שאלתי את השר אם מותר לי לצלם אותו, הוא אישר, חייך והתבדח שאין פוליטיקאי שאיננו מסכים להצטלם...