בכל ערב שנה אזרחית חוזר הויכוח: לחגוג או לא לחגוג?
שלנו, או, לא שלנו?
אני מצדדת בעד החגיגות. כל סיבה למסיבה מבורכת לטעמי.
למה לא?
ביני וביניכם... מהו התאריך העברי היום? כמה מאיתנו זוכרים ומשתמשים?
מדוע אני מתייחסת אליו רק בחגים, מועדים וימי זכרון, לא עלינו..?
טוב, רבים לפני דנו בנושא ולא ארחיב.
שימו לב לתמונה הבאה:
נתקלתי בחבורה העליזה הזו הבוקר בכניסה לספרייה. הם באו לנקות, אני, עם מצלמה
על הצואר, בדרכי לתעד עוד יום שיפוץ בספרייה. המפגש היה מפתיע. לאחר הפגנת תמהון קלה מצידי
ודקה לפני שהם נעלמו במעלית, התעשתתי... והחברה' אהבו את המצלמה.
אז מה אנחנו רואים כאן?
3 גברים עליזים שהגיעו לעבודה שאיננה מן הקלות או הנעימות, אבל הם שמחים ועליזים ובמצב-רוח
נפלא. כי? כי היום ערב השנה האזרחית החדשה - 2010 ומצנפות סנטה קלאוס על ראשיהם ממחישים יותר
מכל את רצונם לשמוח ולשמח.
רגע, האם הם לא התבלבלו בין כריסטמס= חג המולד לבין הסילבסטר שחל היום, הוא ערב השנה האזרחית
החדשה...?
ובכן, בחו"ל הם נהגו לחגוג בארצות מוצאם, טרום עלייתם לארץ, והמנהג נדד איתם אל חיים מאד לא
פשוטים, אל עמל יום לא קל ואל פרנסה שלא תמיד מצויה.
לשפת - האם שלהם הם הוסיפו את שפת ארצינו. את שמותיהם המקוריים הם השאירו והרגילו אותנו
להגות אותם ולהשתמש בהם.
וכך חגיהם..חגינו, מתערבבים להם בשמחה על פני לוח השנה.
שנה טובה חברים!