סוף סוף, אחרי 8 שבועות, קיבלתי אור ירוק.

אור ירוק לחזרה לשיגרה מסויימת.

אור ירוק להסרת מגבלות בתנועה.

אור ירוק להגברת מאמץ פיזי.

אור ירוק לחזרה הדרגתית לעבודה. חברים...ב-1/7 ....או.טו.טו. אני חוזרת!

אור ירוק לחזרה לנהיגה

ו...

אור ירוק מאד כהה ליציאה ממעגל הבטלה.

נו טוב, לא לגמרי התבטלתי בתקופה הזו.

בכל זאת עשיתי דבר או שניים משמעותיים

אבל, די! נמאס!

מתבקשת שיגרת חיים, שיגרת עבודה, שיגרת הנאות..

אגב, מסתבר שבכל נקודת זמן ומקום בחיים עשוי להפתח חלון הזדמנויות חדש.

ידידה חדשה שרכשתי בבית החולים, פסיכולוגית במקצועה, הסבה את

תשומת ליבי לכישורים נוספים שיש לי ושעליהם לא נתתי את הדעת.

חומר למחשבה. רעיון לעיסוק נוסף אחרי פרישה לגמלאות, ואולי אפילו לפניה.

מעניין אם אקח את הרעיון שלה הלאה.

ושלא תהיינה אי-הבנות.... את הבייבי שלי, מרכז המידע, אינני נוטשת.

ובנוסף לחלונצ'יק הזה נפתחו גם חלונות חברתיים חדשים ומעניינים והכי הכי, בשלב זה,

טיפול חדש לו זכיתי, וזו הזדמנות אדירה! צורפתי לקבוצת מחקר של חב. אפוס הישראלית

בשיתוף חב. ג'ונסון אנד ג'ונסון הענקית. אני מרגישה שזכיתי בפיס.

תודה רבה רבה לד"ר ירון בר-זיו - מנהל היחידה להחלפת מפרקים בביה"ח אסף הרופא,

ולעוד רבים, מקצועיים וטובים אחרים שפגשתי בדרך:

צוות "אסותא" - ראשל"צ, צוות מרכז רפואי "רעות" - ת"א, צוות קופ"ח מכבי ראשל"צ על מחלקותיו השונות.

זהו, נגמרה הבטלה. קדימה...לעבודה, על כל גווניה.