את תהילה כרמי אני מכירה מזה 7 שנים. יחד אנחנו עובדות בספריה "כותר ראשון".

לא ידעתי שתהילה למדה לנגן על פסנתר. לא ידעתי שתהילה חולמת לחזור לנגינה.

לפני חודשים ספורים, עת העמדתי את פסנתרי למכירה הגיעה אלי תהילה, קצת נרעשת, ואמרה בפסקנות:

"פסנתר לא מוכרים!".

לא כל כך הבנתי מה מסתתר מאחורי האמירה הכל כך נחרצת שלה ואז סיפרה לי תהילה על חזרתה לנגינה.

היום קיבלתי מתהילה מייל שהסביר הכל! מייל עם קישור לסרטון מיוחד במינו.

הסרטון שנועד לשידור בטלוויזיה הקהילתית בראשון-לציון, הדהים אותי אותי ובקשתי מתהילה רשות להעלותו לכאן.

בסרט סיפור על שני מגשימי חלומות, תהילה כרמי ויהודה מור. שני אנשים מבוגרים שלגמרי במקרה הכירו בספרייה

והמפגש הזה הוביל אל חוויה מיוחדת במינה.

תהילה יקירתי, אני אמנם מכרתי את פסנתרי אבל אני שמחה שאת שומרת על שלך ונתת לו את הכבוד המגיע לו.

ריגשת אותי מאד! אשמח לקבל הזמנה לקונצרט הבא .