יומיים.

יומיים מלחמה.

יומיים מלחמה באש.

יומיים בהם הצפון לקח את הבמה ואין מקום לכותרות אחרות.

יומיים בהם, כאילו, ישראל היא מרכז העולם.

יומיים של רגשות מתנדנדים ומעורבים:

כאב - על הקורבנות הצעירים ובני משפחותיהם

עצב - על עשרות אלפי דונמים של חורש שנכחדו

אימה - מהעובדה שאף איזור בארץ איננו חסין

כעס - על כי המדינה לא היתה ערוכה לכזה תרחיש.

זעם - אם יתברר שהיתה הצתה.

בושה - על כי מדינתנו הכל כך מפותחת זקוקה לסיוע ממדינות חלשות ממנה.

רוחב-לב  - לנוכח התגייסות מדינות העולם

אופטימיות זהירה - הפעם יופקו לקחים... ומצב הכבאות בארץ ישתפר

תקווה - שהכרמל ומורדותיו ישתקמו ושזו היתה השריפה האחרונה.

אורי קציר לקח אותי, בכישרון רב, למקום אחר...וקצת הרגיע. תודה אורי.

מזמינה גם אתכם:

"לשכב בצילך, כרמל" / אורי קציר 

ההר הירוק תמיד....

מילים: יורם טהרלב

לחן: מוני אמריליו

שרה: רוחמה רז