פוסט אורח:

בהמשך למייל שרשרת ש"רץ" באינטרנט, ריכזתי את השאלות, התשובות והמענה של מומחה בתחום. להלן המייל, ובהמשך: הסבר.

המייל שהופץ:

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) - תיקון מס' 5 והוראת שעה, התשע"א-2010 קובע שהמועד האחרון בו ניתן

למשוך כספי קופות גמל לפני שיהפכו אוטומטית לקצבה הוא 31-12-2011  !!!

מתאריך זה ואילך כספים שמפוקדים בקופות גמל מסוימות (לאנשים בקבוצת הגיל 60+) - יהפכו לקצבה.

זאת אומרת אם יש סכום כסף בקופת גמל, לא ניתן יהיה למשוך את הכסף לאחר התאריך הקובע - כי הוא יהפוך לקצבה חודשית כמו

קצבת ביטוח לאומי וכדומה...

כמובן שמי שחס וחלילה לא יזכה לאריכות ימים, הכספים שיוותרו בקופת הגמל לא יעברו בירושה.

החוק היה אמור להכנס לתוקף ב- 31-12-2010,  אך נדחה  ל 31-12-2011  שזה לא רחוק כל כך.

הבהרות שכתב עו"ד אסף שאשא, סוכן ביטוח :

למען האמת, תיקון 5 הוא מאוד מורכב. ברי, ההסבר הרשום לעיל אינו מתייחס לתיקון עצמו אלא לשינויים שחלו עוד טרם התיקון.

 על מנת לעשות סדר, כמובן, ברמה הבסיסית ביותר, אציין הדברים הבאים:

 1. לפני ינואר 2008, כאשר אדם ביקש לחסוך כספים לגיל הפרישה, לא משנה באמצעות איזה מהמכשירים הפנסיוניים

     (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל, תגמולים לעצמאים), יכול היה לבחור החוסך אם לייעד את הכספים שהוא חוסך באופן

     שיתאפשר לו לפדות החסכון בהגיעו לגיל הפרישה באופן חד פעמי (חסכון הוני) או כקצבה חודשית (פנסיה).

 2. החל מינואר 2008, כל המכשירים, גם אלו שיועדו מלכתחילה להיות הוניים - הפכו להיות מכשירי קצבה.

     אין כיום מכשיר חסכון לגיל הפרישה שהוא הוני - הכל קצבה.

 3. הקצבה לפני 2008 הפכה להיות החל מינואר 2008 - "קצבה משלמת", בעוד המכשירים ההוניים הפכו אחרי ינואר 2008

     ל"קצבה לא משלמת".

 4. בעברית - מי שחוסך לגיל הפרישה במסלול "קיצבה משלמת" יכול להעריך מראש את גובה הקצבה שתוענק לו בגיל הפרישה.

     לעומתו, אדם החוסך לגיל הפרישה במכשיר "קצבה לא משלמת" ידע מה הקצבה הצפוייה לו רק בגיל הפרישה, בהתאם לנתונים

     והנסיבות שיהיו ידועים בעת הגיעו לגיל הפרישה.

 5. תיקון 5 בא לפתור בעייתיות שנוצרה עקב השינויים המפליגים שחלו בינואר 2008, כאמור. התיקון מתייחס רובו ככולו לאוכלוסיית

     העצמאים דווקא, והוא מבקש להבהיר כי כספי הון שמקורם לפני ינואר 2008, שבוצעו בהם או שלא בוצעו בהם פעולות מסויימות,

     יהפכו לכספי קצבה והם יהיו סגורים לגיל פרישה ויהפכו כספי קצבה.

 6. העניין הפרקטי האקוטי היחיד, בעיניי, הוא העובדה כי כספי פיצויים של אדם שכיר, שיכול היה לפדות את כספי הפיצויים בין

     ינואר 2008 לדצמבר 2011 ובחר שלא לעשות כן - יקח בחשבון אותו חוסך כי כספי הפיצויים, שהם הוניים בד"כ, יהפכו לכספי

    קצבה ולא ניתן יהיה לפדות אותם בעתיד אלא בדרך של קצבה חודשית.

    על מנת לשמרם ככספים הוניים, על החוסך למלא בקשה מתאימה.

שאלה נוספת:

מהו גורל הכספים כאשר אדם נפטר?

א. כשהוא עדיין עובד

ב. בהיותו פנסיונר

תשובה:

בחלק מהמכשירים, חלק מהסכומים שנחסכו יועברו לשארי החוסך, בדרך של קצבה חודשית, דהיינו בן/בת זוגו וילדיו עד גיל 21.

במכשירי החיסכון האחרים, מובטחים למוטבי החוסך כל הכספים שחסך, בפדיון חד פעמי.

התשובה נכונה הן לגבי יורשי פנסיונר והן לגבי יורשי עמית/מבוטח לפני גיל הפרישה.

עו"ד אסף שאשא – סוכן ביטוח ומשווק פנסיוני

פרטי:

03-9568877