ציורי קיר בבית גורדון לונדון בראשון-לציון
פוסט אורח: כתבה יונה שפירא אוצרת מוזיאון ראשון לציון.
זוכרים את מערכון "הסיידים" של הגשש שבו מבקש שייקה מפולי שיביא לו חלב, ביצים
וגם זיתים (בשביל צבע זית)?
ובכן, יש אמת במערכון (חוץ מהזיתים).
בצבעים של פעם אכן הכניסו גם חלב וגם חלבוני ביצים לחיזוק הצבע.
בימים אלה מבצעת עיריית ראשון-לציון את עבודות התכנון וההכנה האחרונות לקראת שימור ושיקום
בית גורדון - לונדון הנמצא במתחם מוזיאון ראשון-לציון.
צוות אדריכלים ומשמרים תיעד את הבית על מאפייניו השונים. במסגרת עבודה זו, הוזמן שי פרקש,
משמר ציורי קיר.
שי גרד ומצא ציורי קיר בשלל דוגמאות בחדרים רבים של הבית.
הציורים נעשו בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. מסתבר כי ציורי הקיר היו נפוצים מאד בארץ
והיוו חלק מתרבות המגורים של התקופה.
ציורים כאלה נמצאו במספר בתים נוספים בראשון-לציון (ועוד היד נטויה), בבתים רבים מאד בתל אביב,
בחיפה ועוד.
הצַבּע היה מגיע אל הלקוח עם חוברות ובהן שלל דוגמאות. הלקוח היה בוחר את הדוגמה הרצויה לו.
הצבעים הורכבו מפיגמנטים טבעיים והכילו גם חומרים כמו חלב, חלבון ביצה וכד'.
הציורים הועברו לקירות באמצעות "שבלונות" (תבניות עשויות מנייר), שהוכנו על ידי הצבעים מתוך
הדוגמאות השונות. במרוצת השנים סוידו הקירות בבית גורדון לונדון שוב ושוב והציורים נשכחו.
הממצא המעניין והנדיר ביותר בבית הוא תקרה מצוירת אחת ויחידה ששרדה (ודאי היו עוד אך התקרות
הוחלפו במרוצת השנים).
התקרה הוסרה ממקומה בשבעה חלקים ועוברת כרגע תהליך שימור ושיחזור על ידי שי פרקש וצוותו.
*****
את הצילומים הבאים צילמתי (א.) בכנס שימור אתרים מרתק שהתקיים בחודש אפריל במוזיאון:
מלאכת קילוף הצבע וגילוי הציורים מתחתיו:
שבלונות:
הפוסט הזה זכה, תוך זמן קצר לתגובה מאד מרגשת שהגיע אל המייל הפרטי שלי מניצה וולפנזון, בעברה דיירת בבניין
המסוקר:
אילנה - גילוי ציורי הקיר בבית גורדון-לונדון עורר בי התרגשות גדולה:
מתברר שבחדר השנה שלנו יש על התקרה הציור היפה ביותר שהתגלה בבנין. הוא נחבא מתחת לסיד ובכלל לא ידענו.
זה החדר הצפוני הפונה לבית הספר. שני החלונות מעל השלט הכתוב על הקיר ''מלון ופנסיון לונדון''.
זה שנים שאני עוקבת בעתונות אחר עבודתו של שי פרקש, מבלי להכירו אישית, והנה לא מזמן צלצל ואמר ששמע כי
התגוררנו בבית גורדון , בישר על מציאת הציורים וביקש פרטים על הדירה והדיירים האחרים וביקש תמונות.
התגוררנו בדירה הצפונית באמצע שנות החמישים. היו לי תמונות של החדרים מאז אך מסרתי אותן פעם לסטודנטית
בטכניון שעשתה עבודה והתמונות לא חזרו אלי. זה היה לפני עידן המחשב.
בכל ביקור בראשון צילמתי את הבניין שמצבו הלך והתדרדר .
שי פרקש השתמש בחלק מהן בתיעוד ואחת התמונות האחרונות מופיעה בתמונה השמאלית העליונה בבלוג שלך.
יונה שפירא עושה עבודה נהדרת במוזיאון ווחבל שלא יכולתי להגיע לתערוכה .
ראי בתמונה הנ''ל את החנות הסגורה. בעל החנות היה השען צוזמר. עוד בזמן שהיינו תלמידי בית הספר ממול היינו
מציצים דרך חלון הראווה לראות אותו בעבודתו. כאשר גרתי למעלה בדירה כבר היו הדברים שבחלון מאובקים וישנים.
אבל אז נודע לי שאותו צוזמר שנראה תמיד רגוע ולא שם לב אלינו, הילדים הסקרנים, היה באותם ימים בעל תפקיד
מיוחד שאיש לא ידע עליו.
עבודת השענות היתה הסוואה - מאחורי החנות היה בית מלאכה נסתר והוא תיקן את כלי הנשק של ההגנה.
כדאי להזכיר את האיש המופלא הזה. בכביש שעל יד החנות נהגו אז לנסוע חיילים בריטים למחנה סרפנד ובחזרה וגם עברו משמרות מיוחדות שרדפו אחרי מדביקי הכרוזים - וצוזמר הסתכן והמשיך במלאכת הקודש.
(כבר הכנסתי את הסיפור אודותיו באתר נוסטלגיה אונליין בערך ''שען'' ומספרת בכל הזדמנות).
כל טוב,
ניצה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אילנה שקולניק ilana shkolnik