בחרתי להשתתף ביום השני של הכנס. התכנים שלו נראו לי מעניינים, מגוונים ומתאימים לי.
לא בחרתי לנסוע שעתיים וחצי מראשון-לציון עד כפר המכביה מזג-האויר החורפי שהתחיל באמצע הלילה
הכתיב תנאי נסיעה גרועים.
קיוויתי שיחכו לי.... לי ולכל המאחרים הפוטנציאלים, אבל זה לא קרה.
אודה, פה ושם במהלך הנסיעה היו לי הרהורי חזרה אבל עקרון ההתמדה פעל לטובתי ולטובת הצלחת הגעתי אל הכנס.
כאמור, אחרתי. הכנס התחיל בזמן ואני פספסתי את הסופרת נאוה מקמל-עתיר שהכניסה את הספרנים והספרניות אל
מטבחה הספרותי, סיפרה איך מתבשלים סיפוריה וכן הלאה... {תודה למארגני הכנס על חוברת התקצירים }.
בחרתי, איך לא, במושב השני: "מושב שיתופי" - יו"ר: שרון גרינברג.- מנהל פיתוח טכנולוגיות האינטרנט ברשת אורט ישראל,
מרצה באוניברסיטת בר-אילן. (מכר וותיק מפורומים וכנסים, מרחבי הרשתות החברתיות, ממפגשי בלוגרים, לפני שבועות ספורים
הגיע אל הספריה שלי להדרכה בנושא פייסבוק, בה השתתפתי בסקרנות ובהנאה גלויים).
ליאור צורף, יועץ למדיה חברתית ומומחה לשיווק דיגיטלי, דיבר על מהפיכת המדיה החברתית ונתן טיפים להעצמת חשיבות
הספרייה בקהילה בדרכים הדיגיטליות האופנתיות: פייסבוק, טוויטר.
ליאור הדגיש את חשיבות העדכון הערכי, משמעות ייצור דיאלוג, שימוש בהומור עצמי, עיצות ל "איך מתחילים" לצורך פתיחת
כרטיסים דיגיטליים (נעלבתי כשהציע להיעזר בבני הדור הצעיר..), וגן הזהיר מפני טעויות.
אלון ניר , סטודנט, כלכן ויזם, סיפר על פרויקט "הכותל" הבינלאומי המפורסם שלו וריתק עם מצגת חביבה והומור קולח. תענוג!
מי היה מאמין שניתן להעביר תפילות ובקשות אל הכותל באמצעות טוויטר? גאוני!
ישראל בלכמן מבלינק ישראל, סיפר על החדרת הרשתות החברתיות לעולם המותגים, הבדיל בין פורומים, קהילות דיגיטליות
ו- social objects.
הקהילה היא הקבוצה החברתית הדיגיטלית בעלת עניין משותף, מכוונת מטרה: לפתור בעיות, לחלוק מידע, לשתף, להשפיע ולהנות.
יתרונה הגדול: אין לה מגבלות כמו: מרחק גיאוגרפי, זמן או תלות בהיכרות אישית.
הפורום הוא הכלי המשמש את הקהילה. ה- social object הוא ה"חפץ" / הדבק של הקהילה.
למשל, בספרייה, הספר יכול להיות אותו דבק.
ישראל סיפר שבעולם אין הצלחות גדולות לספריות עם יצירת קהילה דיגיטלית גדולה, למרות, לטענתו, שזו דרך לקרב אנשים
אל הספרייה ואל הספרים. במיוחד בעידן בו הספריות פחות ופחות רלוונטיות עם נטיה להפוך למרכזי קהילה.
שירי פרציגר כהן , ראש מחלקת דיגיטל במשרד יחסי ציבור שלום תל-אביב, המליצה על ניהול מדיה חברתית:
להגדיר את הקהילה והאנשים שאנחנו מחפשים (גם החיפוש ייעשה במרחב המדיה הדיגיטאלית).
גם היא המליצה ליצור ערך / תוכן סביבו תתנהל הקהילה.
דיברה על חשיבות השיתוף וההשתתפות של מרכז הקהילה, על מנת ליצור קשר בין החברים בה.
ליצור דיאלוג פתוח, ישיר ובגובה העיניים.
המוטו שלה: ככל שניתן יותר, נקבל יותר.
עד כאן החלק המקצועי - לימודי, של היום.
החלק השני שבחרתי, המושב: "עשו מזה סרט". - יו"ר פרופ' אורציון ברתנא, יו"ר המועצה לספריות ציבוריות.
חברי הפאנל: רונית ויס-ברקוביץ, תסריטאית ועורכת ספרותית, רון לשם - סופר ותסריטאי, נח סטולמן - תסריטאי ובמאי,
דנו בעיבוד ספרים לסרטים. איש איש מנסיונו האישי. במושב הוקראו קטעי קריאה מהספרים והוקרנו קטעי סרטים.
אהבתי במיוחד את סיפורו המרתק של רון לשם, מחבר הרומן "אם יש גן עדן" שעובד לסרט "בופור" בבימויו של יוסף סידר.
לשם סיפר על תהליכי הכתיבה, העיבוד ועל השונות שבין כתיבה ספרותית לתסריטאות תוך כדי המחשה מהחוויות שעברו עליו
במהלך כל תקופה.
נח סטולמן תיאר את חווית עיבוד הספר "אדם בן כלב" של הסופר יורם קניוק לסרט באותו שם.
זה היה מושב לנשמה. משהו אחר.
תודה למארגני הכנס!
סקירה נוספת של שרה ידידתי, שהיתה בכל שלושת ימי הכנס: כאן
צביה חן כתבה: כאן