בשנת 1980 התחלתי לעבוד ב
מוזיאון ראשון-לציון, שותפה לצוות הקמת המוזיאון, אחראית על אוסף הצילומים בהתהוות.
ליקטתי צילומים ממשפחות של וותיקים שניאותו לתרום ולהפקיד אותם בידי הארכיון למען ישמרו לעד ובכדי שקרוביהם, תלמידים,
חוקרים וסתם מתעניינים יוכלו להפיק מהם ידע והיכרות עם העבר. ישבתי ביחד איתם וזיהינו: רחוב, שכונה, אתר, כיתה, חגיגה,
אירוע קהילתי או משפחתי, סמלים, בגדים, מקצועות, אושיות וכל דבר שנראה היה חשוב לתעד.
מחשב לא היה. לרשותי עמדו כרטיסיות ומכונת כתיבה וגם מכשיר הקלטה (טייפ-רקורדר) להנצחת סיפורים אישיים וקולות.
עברתי חוויות נפלאות. ישבתי עם אנשים שגם היום אני מתרגשת מעצם המחשבה שזכיתי להכירם ולעבוד איתם.
עסקתי במלאכה 5.5 שנים, עזבתי את עבודתי ההיא מסיבות אישיות אך נשארתי ידידה של המוזיאון. השארתי "סימני דרך",
צילומים משפחתיים ואני ממשיכה לבקר באירועים ופתיחות של תערוכות חדשות.
היום, 31.3.14, כעבור 34 שנים, שוב ביקרתי במוזיאון והפעם כתלמידה ושותפה לצוות מיזם
"ישראל נגלית לעין".
מאתר המיזם: "ישראל נגלית לעין הוא מיזם קהילתי לתיעוד, לגיבוי ולהצלה של תמונות המדינה והארץ, תושביה ותולדותיה.
מטרותיו - לחזק את השותפות של תושבים מכל שדרות הציבור בסיפור המורשת הישראלי לדורותיו, על ידי שיתופם כמתעדים
או מתועדים במפעל לתיעוד חזותי ושימור של תמונות מאלבומים פרטיים.
התצלומים נשמרים במרכז התיעוד המקומי ומגובים בארכיונים מרכזיים וברשת ארכיוני ישראל. הם ישמשו למחקר, לעיון, ללימוד,
לתצוגות, לאירועי תרבות ואמנות חוצות, לפרסומים ופתוחים לציבור באתר זה".
יש לי הכבוד ללמוד עם ומאנשים שנוסטלגיה ושימור זיכרונות העבר יקרים לליבם. אני מאמינה שבזכות ההשתלמות יפתחו ארגזים ישנים
בביתי וצילומים נוספים יתווספו לאלבום המשפחתי במוזיאון ראשון-לציון ולאתר "ישראל נגלית לעין".
הפעם לא אעבוד עם כרטיסיות ולא אשתמש במכונת כתיבה
. אלמד לתעד באמצעים טכנולוגים דיגיטליים חדשניים והרבה יותר קלים
וידידותיים למשתמש.
במהלך המפגש הראשון שמענו הרצאה בנושא "סרטים מתולדות היישוב" מפי
יעקב גרוס, חוקר תולדות הסרט העברי.
יעקב הראה לנו קטעי סרטים שצולמו בראשון-לציון החל מ-1913! לפני 100 שנים!
מטרת ההקרנה היתה להסביר לנו מה אנחנו עשויים למצוא במהלך הנבירה בין חפצים וחבילות זכרונות שלנו או של משפחות אחרות,
חשיבות הממצאים, וכיצד ניתן לשחזר, לשמור ולהמיר אותם למכשור הקרנה מודרנית.
ליבי עלץ. הנה אני סוגרת מעגל שני בערב אחד...
בני הצעיר, קולנוען במקצועו, עוסק בימים אלה בשחזור ושיפוץ קטעי סרטים היסטוריים לקראת הקרנת סרט תעודה חשוב (לפוסט נפרד)
ואני מתקרבת ולו במעט לתחום עיסוקו. העץ חובר לתפוח....
ממתינה בסקרנות לשמוע במפגשים הבאים את:
ד"ר נירית שליו כליפא, אוצרת ראשית יד בן צבי, העומדת בראש המיזם.
עדנה עסיס, יד בן צבי, בנושא תיעוד בעל פה.
גיא רז, חוקר ואוצר לצילום מקומי, בנושא תולדות הצילום הארץ ישראלי.
דינה רוט, מתנדבת במיזם בת"א, בנושא תיעוד בקהילה.
ד"ר שי לביא, מנהל ארכיון הצילומים, יד בן צבי, בנושא תיעוד - טכנולוגיה.
ומפגש אחרון: סיור חוויתי בתל-אביב.
תודה לטניה ארדן - רכזת הדרכה, טל הרמלך - מדריכה ראשית ואוצרת, ונאוה קסלר, מנהלת המוזיאון -
ממוזיאון ראשון-לציון על הארגון וההזמנה.