בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אילנה שקולניק ilana shkolnik
Here’s the amazing thing about blogging for me. When I go home to my family or talk to friends, noone really wants to talk about education, or my ideas, or out prevention, or student achievement. My standard response to “how was your day?” is “great” and that’s about it. But I still have my students, school and it’s challenges swirling around in my head a substantial percentage of the time. So now I find blogging and it’s an instant connection to others who are interested in the same thing.
My primary responsibility at work is to solve problems. Some small, some big. And I don’t have all of the answers. Some days I wonder if I have any of the answers. But I now have a place to post the questions and amazingly, answers come back to me. Thoughtful, helpful answers. How great is that?
With a minimal budget for my own professional growth, I now have an ongoing source for creative ideas and I don’t even have to leave school. Now if I can just think of ways to get my teachers hooked, building their own professional learning communities. And then if I can think of ways to get my students hooked, where they actually care about what they’re writing and get excited about the responses
הרשימה, הנושא וסגנון הכתיבה של קיברלי נשאו חן בעיני. לא התאפקתי והגבתי.
הצגתי עצמי. לקחתי בחשבון שאני "נופלת" על קיברלי ככה - out of the blue.
מאחר וישראל נתונה במצב פוליטי רגיש, קצת חששתי. לא מכירה את קימברלי או את דעותיה הפוליטיות.
האם אקבל קיטונות של ביקורת? האם אתקל באדישות? האם תענה? האם תגיב?
כמנויה על הבלוג של קימברלי, זכיתי להודעה מיידית (בדוא"ל שלי) לפיה יש פוסט חדש בבלוג שלה.
קימברלי לא אכזבה.
להיפך, תגובתה אפילו הפתיעה לטובה:
Talking about connections. . .
If you’ve read any of my previous posts, it’s clear that I’m appreciating the new blogging world as I’ve found it, especially the blogs and comments from other educators. I’m reading my CNN RSS feeds every day and staying better connected to the world news, something I’m apt to miss as I become immersed in the world of education.
Nothing prepared me for the connection made through a comment left on one of my posts today. Looks like my new friend Ilana and I will be emailing each other, as unfortunately, I can’t read the Hebrew that her blog is written in from Israel.
She writes: “Hello,I am a new Israeli blogger & I must admit that I feel exactly like you.I wish you could read my blog…it is written in Hebrew. I am responsible of an information center in a public library. My 40 volunteers + me help citizens & try to solve their problems. Sometimes those problems follow me home… My new blog is sort of therapy…especially now, that we struggle for our existence in Israel. It helps me share my thoughts, feelings & also is a working tool..I use it in order to empower the information center. Thanks for your time. Ilana”
I’m blown away by this connection. Ilana just took the headlines from CNN, Mideast talks fail to reach cease-fire agreement and reminded me of the individuals living, working and blogging through the chaos in countries much more like my own than the headlines sometimes indicate.
מאחר וקימברלי קיבלה גם את כתובת הדוא"ל שלי, קיבלתי ממנה עוד באותו יום, גם מייל פרטי, וזה לשונו:
Ilana, I am overwhelmed by your comment on my blog. When I consider the news we receive from your country, I'm reminded that normal life still continues for you and your fellow citizens. While I regret that I am not versed in Hebrew and cannot read your blog, if you are willing, we can communicate via email or through my blog. Thank you for reaching out and best of luck with your own blogging! Kimberly
מכאן והלאה התחילה תכתובת חמה ואישית ביני לבין קימברלי. וזו כמובן תשאר בינה לביני,
במחשב שלי, כולל תמונה פרטית שלה.
קצת פרטים על סביבת העבודה של קימברלי מוריץ:
קימברלי מנהלת, כאמור, את בית הספר התיכון של העיר גוואנדה, במדינת ניו-יורק, או כפי שרשום באתר בית הספר:
Gowanda Central School is located near the Village of Gowanda (population 2,900),
thirty miles south of Buffalo.
הבלוג של קימברלי נפתח בחודש יולי 2006 ובעיון בו ראיתי כי הוא מושך תשומת לב ועניין של קולגות שלה.
ניתן למצוא שם שיתוף מחשבות ורעיונות לבעיות משותפות של מורים, ואני ממליצה לעוסקים בתחום
לגלוש אליו ולהשתתף, אבל, באנגלית כמובן.
עד כאן לנושא שיתוף. ומי שתוהה מה לי ולחינוך. למעשה, לא הרבה, אבל כשקראתי בבלוג של קימברלי,
נזכרתי בכיתות המגיעות להדרכה בספרייה, בעבודתי גם כמדריכה, בהתמודדות עם משמעת, בקושי לרכז
ולעניין את התלמידים, בישיבות צוות, וכד'.
וכך, מגלישה בבלוגוספירה, הגעתי לעוד פן של עבודתי בספריית "כותר ראשון".
ועם יד על הלב: כשפתחתי את הבלוג שלי ממש לא חשבתי על ההדרכות בספרייה...
סליחה אירית.
מי היה מאמין שמבלוג לנושא X ייצא פוסט לנושא Y ויותר מזה....תצא ידידות חדשה.