אני מביטה סביבי ומשתהה.

מה זה הגיל 60 הזה שכל כך הרבה נשים חוששות ממנו ומההשלכות שלו ... פרישה לגימלאות?

בסביבת העבודה שלי יש לא מעט נשים מעל גיל 60 הממשיכות לעבוד. חלקן מרוצות וחלקן פחות.

יש מי שכבר מייחלות לפרוש ויש מי שממש לא מזדרזות ומקוות שלא יזרזו אתן.

אני עדיין אינני שם. יש לי עוד כמה שנים ב-50+, אבל ה-60 הזה מתקרב וקצת מאיים ומעסיק.

לא כי אני מייחלת לפרישה, אלא להיפך, כי אני חושבת שיש לי עוד זמן ומקום מקצועי "לעשות"

וממש לא מתאים לי להתעסק עם "הימים שאחרי"..

הקלישאה "העולם שייך לצעירים" נכונה, מאיימת, אבל מסתבר שיש כלל ויש יוצאות מהכלל!

השבוע, (סוף שנה אזרחית) התבשרתי על שלוש נשים שעושות שינוי מקצועי, דוקא בגיל 60,

ולדעתי עם סיכויי הצלחה גבוהים!

אספר על שלושתן בעילום-שם:

חברתי הקרובה י. פורשת מתפקיד בכיר במקום עבודה פרטי - גדול, ועוברת לקריירה עצמאית בתחום

המקצוע שלה.

אני חשה את האושר וההתרגשות הגדולים שלה. אני בטוחה שהיא תצליח בעבודה ותהנה מכל יום.

היא מחכה ל"חופש" הגדול בכליון עיניים. לא לחופש לצורך טיולים/חוגים/טיפול בנכדים/ בתי קפה.

אלא לחופש לבחור איך מתאים לה לארגן את הימים שלה. כמה שעות להקדיש לעבודה וכמה ל..

טיולים / חוגים / לימודים/ בתי-קפה.

מהדוגמה של י. למדתי שגימלת פנסיה + קצבת ביטוח לאומי + קריירה עצמאית במינון המתאים (כשמתאפשר)

זאת כפי הנראה הנוסחה הנכונה לשינוי הגדול המאפשר לחיות ברמת חיים סבירה +.

חברה נוספת, מ. עושה בימים אלו שינוי ענק ומאד שונה. בת גילי עם העזה ענקית.

לפני כשנה היא החליטה לפרוש (פרישה מוקדמת) מתפקיד של שכירה בכירה מאד בגוף ציבורי.

גם היא החליטה להיות עצמאית ושנסיונה הרב וכישוריה מתאימים לה להיות יועצת פרטית.

ההחלטה לא היתה פשוטה הן בגלל התפקיד שנעזב מאחור, בגיל קצת מוקדם, והן בגלל אי הוודאות לגבי

העתיד המקצועי.

בכל זאת, אמרה..ועשתה.

נפגשנו ב"שלב הביניים". נראה לי שמ. עצמה לא הבינה מנין האומץ אבל החליטה שנתנה מעצמה, מעל ומעבר,  

במשך כל כך הרבה שנים ושהגיע הזמן לעשות לעצמה... קצת חופש ומנוחה ואחריהם, להתחיל לשווק עצמה ולמצוא

לקוחות פרטיים.

בהכרותי עם מ. חשתי שלא יעבור זמן רב והיא שוב תשתלב בעולם העבודה.

השבוע התבשרתי שאכן חלה תפנית. מבכירה בגוף ציבורי היא עוברת  לעבוד בקונצרן פרטי בתפקיד רם אחר.

איזו התרגשות! שלה וגם שלי. אני גאה שאשה מעל גיל 50 כל כך מוערכת!

שמחה וכמעט לא מאמינה שהכישורים המקצועיים עומדים לנגד המעסיק מעבר למגדר או לגיל.

אתמול השתתפתי בכנס ספרניות. פגשתי חברה / קולגה. השיחה התגלגלה לשיתוף מידע על מכרות משותפות.

מה שלום ...? האם שמעת מ...? מי עושה, מה? וכן הלאה.

התבשרתי שע. התקדמה, ממש בימים אלה, מתפקיד ניהולי לתפקיד ניהולי גדול יותר.

חשתי שמחה גדולה. שמחתי שאשה בת 60, ספרנית!!, מתקדמת כך במקום העבודה שלה.

שאפו למעסיקים ושאפו לחברות השאפתניות והאנרגטיות שלי.