"הצעקה" של אדוארד מונק
לאחר שוולווט אנדרגראונד (דבורית שרגל) הגדירה אותי כספרנית לוחמנית, ובעקבות הפוסט שלי
על הדימוי העצמי של ספרניות:
ובכן, לוחמנית או לא לוחמנית, כנראה לא הצלחתי לזעזע אתכן, חברותי המידעניות והספרניות.
גם המאמר על מאיה רוטמן לא עשה לכן את זה... לא הגיעו תגובות, לא הרמתן את הכפפה,
ואותי זה מרגיז! איזו אדישות!
עדיין מנסה לזעזע אתכן...
להלן מקבץ תגובות שמצאתי בבלוגוספירה, תגובות לא הכי נעימות.
בהמשך לכתובים בעברית נמצאים גם כתובים באנגלית, מהבלוגוספירה העולמית.
הבה נראה מה זה יעשה לכן...
(הקטעים הצבועים בצהוב הם ההדגשים שלי)
1. "כעקרון ניתן לחלק את העולם לשלושה סוגי אנשים : אלו שהמקצוע שלהם אהוד על כולם
מתוקף המקצוע (מלצרים, מוקדנים בפלאפון, חשפניות...) אלו שהמקצוע שלהם יכול היות
אהוד או שנוא תלוי באדם (מורות, רופאים, מוכרי פלאפל) ואלו שבהגדרה המקצוע שלהם
הוא של מנייקים ( ספרניות, שופטי כדורגל, אנשי מס הכנסה למיניהם..) אה, ויש את פקחי
החניה, חשבו בעבר לצרף אותם למנייקים אבל הגיעו למסקנה שזאת תהיה המעטה."
לקוח מ-: הבלוג: גל עברי ירוק - שיינפלד הקטע: נקמה מתוקה (סיפור קצר) 07/08/2005
2. "ספרניות הזויות מתקשרות אליי מהבית ספר, מציעות לי עבודה, על סמך 'מערכת היחסים
הטובה בינינו' [?!]"
לקוח מ-:
הבלוג: anis del toro. - tsarina הקטע: 27/07/2005
3. הסיפריה העירונית היום נשלחתי אחרי בית ספר על ידי אמא שלי ללכת לעשות מנוי
לספריה העירונית, כי אמא שלי פתאום גילתה אותה , והבינה שאנחנו לא חייבים לקנות
ספרים כלללל הזמן.
היה די הזוי.
נכנסתי וישבו בדלפק שתי ספרניות נוראאא זקנות, נגשתי את אחת מהן ושאלתי איפה
אני יכולה לעשות מנוי , היא השיבה לי ב- "מה?!" מאודדד קולני, שגרם לי לרצות לצאת
שניה החוצה ולבדוק אם השלט בכניסה שאומר "ספריה עירונית" עדיין קיים שם , או שאני
הזיתי אותו. שאלתי אותה שוב בקול יותר רם, והיא כתגובה הצביעה על איזה פתח שהיה
כתוב עליו "מרחב מוגן" או משהו כזה .
נורא רציתי לצאת החוצה , אבל חשבתי שאמא שלי תהיה נורא מאוכזבת מזה שאני לא
יכולה לעשות דברים כאלה פשוטים לבד. אז נכנסתי למרחב המוגן ....
נלקח מ-:
הבלוג: מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה - JellyBeanהקטע: הסיפריה העירונית 02/03/2005:
4. "מי אמר שהעבודה משחררת? בימי חמישי אני עובדת בספריה. אף פעם לא אהבתי ספריות.
מקומות קטנים ואפלים, עם ספרניות שנועצות בך מבטי-SS ממרומי הדלפק שלהן.
ועכשיו *אני* הספרנית עם מבטי ה-SS. האירוניה. בספריה עטפתי ספרים חדשים. זה היה נחמד....
ובהמשך:
הספריה קיבלה משלוח של ספרים חדשים אז היה המון אקשן. בכלל, זה מקום עבודה מאתגר
מעין כמוהו. לא יודעת איך הספרנית הסתדרה שם לבד עד שהופעתי, בטח קרסה תחת העומס.
2 מבקרים ב-4 שעות זה לא צחוק.
לקוח מ-:
הבלוג: עמוק באדמה - ג'יין דו הקטע: מי אמר שהעבודה משחררת? 13/01/2005:
5. " ספרניות.שמעתי שהן אנטי-נחמדות.שהן קטנוניות.שהן רעות מטבען... "
6. "מנוי ספרייה
בלסתי עכשיו את "מחר כפול תשע" של אסימוב, ובדרך גם "המוסד והארץ"
ו"לקראת המוסד", שניהם של אסימוב.
איזה כיף שאפשר לקרוא !
הספרנית היא אב טיפוס של ספרניות, אם איזה קומיקאי היה ממציא אותם.
ממש טיפוסית.".
לקוח מ-:
הבלוג: lonely - allalone הקטע: מנוי ספרייה 02/09/2004:
Written by banklocater.com’s Guest Blogger: Captain Bee
This one is for the guys (no Brokeback).
I get a lot of mails on the topic of women. In particular, I often get emails giving
a scenario which the writer is in with a girl, asking how to pick her up.
Here is a brief overview of three basic methods I’ve been known to use.
Keep in mind that, first and foremost, you need to be yourself.
Don’t front and try to be someone you aren’t.
Most of my techniques for picking up for something casual
operate on the basis of attention - moderating attention and controlling
how much you give her.
These methods are pretty much only applicable to girls you don’t want
any sort of lasting relationship with.
If you try to build anything long-term on these, good luck to you.
The Full Court Press As the name implies, this involves showering her with attention.
You would use this on shy girls or girls who normally don’t get a
lot of attention from guys (i.e. academic ladies, nerdy girls, librarian types).
She’s likely never had so much attention from one guy before,
and she’ll understand that you’re interested.
This is fairly simple. Obviously don’t fucking follow her around
or anything creepy, but let her know you’re interested - touch
often in conversation, maintain eye contact to a reasonable degree,
and call the next day or two days afterwards. No three-day rule on this one.
Pay attention in conversation and compliment her often. Stroke her ego.
Appeal to her self-esteem. Make her feel great about herself
and she’ll feel great about you.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אילנה שקולניק ilana shkolnik
