לא ידעתי שישרא-בלוג רק בן 10 משום מה הנתון הזה נשמט ממני.

אם כך, יום הולדת שמח לאכסניה של "משולחנה של אילנה"!!

לפני הכל, תודות:

תודה לישרא-  על פלטפורמה נוחה.

תודה לצוות ישרא- על עבודה מוקפדת ומדוייקת ועל מענים זריזים לכל שאלה טכנית (בעבר השתמשתי לא מעט)

תודה לצוות ישרא- על פוסטים משלהם. אמנם בתדירות נמוכה לטעמי, אבל כשכותבים, זהו משב רוח מרענן ומחדש.

תודות ואיחולים לשנים רבות, פוריות, מעניינות וחוויתיות.

הבלוג הזה, שלי,  נולד ב-5.7.06. גם אני נולדתי בחודש יולי. לעיתים עשיתי חיבור בין שני הארועים החביבים האלה.

בעבר נהגתי לציין את יום פתיחת הבלוג בכל שנה. ב-2009 כתבתי בהתרגשות, ב-2010 לא מצאתי סיבה לחזור על עצמי,

אז כתבתי רק על יום ההולדת שלי. 

השנה...שכחתי לגמרי. לא כי הבלוג חדל להיות חשוב לי, אלא כי חודש יולי היה טעון רגשית ולקח למקומות אחרים..

אתמול מערכת ישרא-בלוג שלחה אל בלוגריה תזכורת + שאלון ואני אנסה לענות עליו:

ש. מהו ישרא בשבילכם?

ת. ישרא היא במה מצויינת לכתיבה והעלאת חוויות, רשמים, דעות, צילומים וסרטים. מקום לשיתוף, לשיווק, לדיוור-ישיר

    למנויים ולקוראים הקבועים, להנעה וכן הלאה.

ש. מה קיבלתם מהכתיבה שלכם בבלוג? 

ת. המון! ראשית, כתיבה אישית לא חוויתי מאז גיל תיכון בערך. בזמנו למדנו "חיבור". מאז כתבתי עבודות ללימודים, ברמות ובשפות

    שונות, כתבתי בעבודה, אבל זה מעולם לא היה אישי או חוויתי. כאן, הבמה חופשית והסגנון בהתאם. כל פוסט יכול להיות מסוגנן בכל

    דרך שמתאימה לי, ללא חשש מקבלת "ציון" על כתיבה. מקסימום הערכה של עמיתים... כאן אני כותבת יומנים, כאן אני כותבת זכרונות,

    כאן אני מתארת סיטואציות, משתפת בתחושות, משווקת את הספרייה ואת מרכז המידע, כפי שכבר כתבתי בעבר... מרשה לעצמי לערבב

    בכל מכל. 

    זו הזדמנות ודרך לחשוף את עצמי בעולם הבלוגוספירה ולהחשף בגדול בעזרתו האדיבה של "גוגל".

    היכרות עם בלוגרים מדהימים, לאו דוקא מישרא-בלוג: אנשים מיוחדים, מעניינים, בעלי עניין משותף או לא, בעלי יכולות כתיבה משובחות

    שגורמים לי לצד ההנאה מקריאת כתביהם, לקנאה בכישוריהם הטבעיים  .

    ובתמצית העניין: באמצעות הבלוג שלי זכיתי להיכרות עם עולם ומלואו.

   מעל הכל.. ובבדיחות הדעת, ראיתי את דיאגרמת גיל הכותבים בישרא-  ו..איזה כיף ! 

   על זה שנאמר: "סימן שאתה צעיר"...

   אין לי בעייה להיות בקבוצת ה"קשישים" אך הצעירים ברוחם. יש לי כאן חברים - בלוגרים טובים, דרכם הכרתי הרבה אחרים, מפלטפורמה זו

   וכמובן גם מאחרות.

ש. האם אתם מסוגלים היום לראות את החיים שלכם בלי הבלוג שלכם? או שמא זה ניסוח דרמטי מדי והבלוג הוא

    עוד משהו שאתם מתעסקים בו, שלא צריך לעשות ממנו עניין גדול?

ת. כן...ולא. אמנם אני ממעיטה בכתיבה לעומת השנים הראשונות, אולי כי נפתחו רשתות חברתיות נוספות והזמן פשוט מתחלק

    אחרת. הניסוח באמת דרמטי מדי, אבל לכאן אני חוזרת בכל פעם שמדגדג לי באצבעות. ישרא - הוא עדיין המקום הראשון ואני

    מקווה שכך ישאר.