 כינוי:
אילנה שקולניק ilana shkolnik מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 הטלוויזיה הישראלית בת 40 ו...היום בו "נולדתי מחדש".
 
לפני שבועות ספורים, עת צפיתי בערוץ השני, כשארז טל ראיין את חיים יבין (ראיון מעולה!),
על הימים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית, צפו ועלו זכרונות אישיים, פחות נעימים אך
בעלי השפעה, עלי ועל משפחתי. הטיוטה של רשימה זו מוכנה כבר 10 ימים, התלבטתי אם
לפרסמה, היום החלטתי שהגיע זמנה. בסוף הרשימה תבינו למה ומהו הקשר לטלוויזיה הישראלית
החוגגת 40 שנה.
1968, עת הייתי ילדה, חליתי. על פניו, מחלת ילדים שיגרתית. אבל החום היה עקשן, התמיד,
ונשלחתי לבדיקת דם פשוטה.
כשקיבל רופא המשפחה (ידיד של המשפחה), את תשובת המעבדה, מיהר אל הקליניקה של אבי,
שהיה רופא שיניים, לקח אותו הצידה והודיע:
"על פי הבדיקות, לילדה יש לוקמיה (סרטן-דם). ביצעתי את כל ההכנות הדרושות.
בית החולים מחכה לה. נוסעים מיד!"
בום!
מיותר לתאר מה עבר על הורי עת שמעו הבשורה. מרפאת השיניים נסגרה מיידית ומשלחת:
רופא צמוד, הורים + ילדה שלא ידעה ולא הבינה דבר, יצאה אל בית החולים, שם החלה סידרת בדיקות חדשה.
כשהגיעו התוצאות....הסתבר שחלה טעות בבדיקה הראשונה. כלומר, הבדיקה היתה
תקינה מלכתחילה, אבל...במעבדה רשמו אפס, 0, אחד מיותר, ... רק אפס אחד מיותר!
תוך שעות ספורות מראשית הדרמה, חזרתי הביתה, וכאילו נולדתי מחדש. עדיין לא ידעתי שהייתי
הדמות המרכזית בסיפור הזוי ולא מובן.
והורי, הם כמובן חזרו הביתה תשושים אך מאושרים, אבל עם שאלות בלתי פתורות:
למה וכיצד זה בכלל קרה?
מדוע לא נבדקה ההבחנה בשנית טרום הבשורה?
מדוע מיהר הרופא עם בשורת איוב אל המשפחה?
(אגב, באותו יום, וכתוצאה מההלם, חלה אבי בסוכרת..)
והקשר לטלוויזיה הישראלית?
הימים היו ימי ראשית הטלוויזיה. מקלט טלוויזיה עדיין לא היה מצוי בכל בית בישראל. כנ"ל בביתינו.
ההורים שלי היו בשלבי עיכול ויציאה מהטראומה וכדי להעלות את מפלס מצב הרוח מיהרו קנו את
מקלט הטלוויזיה הראשון שלנו. למען הסחת הדעת, למען שיפור האווירה בבית.
הדרמה היתה מיותרת....הטלוויזיה היתה במקום הנכון, בזמן הנכון.
גם אם רק לפעם, פעמיים בשבוע, לשידורי נסיון, וכמובן...בשחור-לבן.
הסידרה הזכירה לי, אחרי שנים רבות של שיכחה / הדחקה, ימים שהיו בביתי לפני 40 שנה.
ולמה בכל זאת בחרתי לפרסם הרשימה?
כי אני מבקשת להתייחס ולהזכיר, באותו הקשר, עוד ילד הרוצה ל"היוולד מחדש":
חייבים להציל את עומרי בן עטייה - 21/11/07
http://www.save-omri.info/
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
