שבוע לפני יום הזכרון לשואה ולגבורה.
ביקשתי מדודתי סבין כהן לכתוב פוסט-אורח על אירוע משפחתי (במשפחת בעלה) מיוחד ומרגש שהתרחש ב-26/3/10 בברלין.
דודתי נענתה בחיוב, כתבה ואף שלחה תמונות.
"מנפרד שטרגרטר נולד בברלין ב-1921 . בנעוריו חווה את עליית הנאצים לשלטון וסבל מהרדיפות שכל יהודי גרמניה היו להן קורבן. מנפרד וארוסתו קלרה באופלד הצליחו להימלט מגרמניה ב-1941 ולמצוא מחבוא בבלגיה, שכבר נמצאה אז תחת הכיבוש הנאצי. הזוג נישא והביא לעולם את הבן תומס.
ב-1943 נתפס מנפרד ע"י הגסטאפו ונשלח למחנה המעבר במכלן ומשם לאושוויץ, שם נרצח עם מיליונים מבני עמנו.
קלרה ותומס התינוק ניצלו ע"י המחתרת הבלגית ומצאו מחסה אצל משפחת רופא בכפר קטן בהרי הארדנים.
ד"ר רוברט סרבה הוכר ע"י יד ושם כחסיד אומות עולם ב-1975.
במשך הזמן הקימה קלרה משפחה חדשה עם הארי כהן, ניצול שואה ולוחם מחתרת, שאימץ את בנה.
גינתר דמניק (Gunter Demnig) הוא אמן גרמני המעצב ויוצר את אבני הנגף, (בגרמנית: שטולפרשטיין) שכ-6000 מהן כבר נקבעו במדרכות בערי גרמניה ומהן למעלה מ 500 בברלין.
זהו לוח זיכרון קטן (10 X 10 ס"מ מפליז) המספר לנתקל בו כי בבית שממול התגוררו פעם יהודים שנרצחו בשואה.
האמן קובע כל לוח באופן אישי במעמד טקסי. (לינק לצילומים מעבודות האמן).
ב-26.3.10 נקבעה אבן הנגף לזכרו של מנפרד שטרגרטר, על המדרכה מול הבית בו גר בברלין.
בתמונות מהטקס שנערך ב-26.3.2010 ניתן לראות את תומס כהן, המתגורר כיום בישראל, נושא דברים לזכר אביו מולידו ואומר קדיש לזכרו. לידו בנו דניאל. (משמאל עם כיפה כחולה).
הלוח הקטן במדרכה הינו המצבה היחידה לה זכה מנפרד אחרי שנים כה רבות.
עוד בתמונות:
ילדי כתות ו' מבית הספר המקומי שאימצו את מנפרד וארגנו את הטקס יחד עם מורתם ונציגים מוניציפאליים מקומיים.
בטקס נכחו גם קרובי משפחה, תושבי הרובע, אורחים ונציגי התקשורת.
טקסים דומים נערכים כיום גם בבלגיה ובהולנד."
תודה לסבין על הפוסט המרגש והחשוב.
האמן,Gunter Demnig, מחזק ביצירתו את שאסור לעולם לשכוח, ש"לכל איש איש שם.."
על אבן הנגף החדשה לזכרו של מנפרד שטרגרטר נכתב באתר גרמני:
http://www.meinschoeneweide.de/index.php?option=com_events&task=view_detail&agid=2393&year=2010&month=03&day=26&Itemid=2
עוד על פרוייקט אבני הנגף בבלוגוספירה, כתבה מיכל בודניק:
http://stolpersteine-masapolin.blogspot.com/2007_10_01_archive.html