זכרון ילדות: כשהיה ארוע חגיגי משמעותי בביתנו, הוצא בזהירות בקבוק ליקר ה"דרמובי"
מהמזנון הזה, (שעדיין מצוי בחזקת המשפחה הקרובה). כאן מאחורי צלחת הפירות המצויירת
שכנו בקבוקי המשקאות החריפים. כשצילמתי אותו למזכרת לפני מספר חודשים, לא עלה על
דעתי שיהיה לצילום שימוש בבלוג שלי .
באותם רגעים חגיגיים, כאמור, הליקר המאד נחשב, נמזג לכוסיות, הכוסיות נקשו זו בזו
ל"לחיים" והמשקה נלגם ביראת כבוד.
ולמה דוקא ה- Drambuie?
כי אבי ז"ל שירת עם הצבא הפולני בסקוטלנד, חי שם לאורך זמן בלתי מבוטל, הכיר את
הליקר המעולה, ועשה לו "עלייה" לארץ / לביתנו.
כשהייתי בת 16 טיילתי איתו לסקוטלנד, אל הערים בהן התגורר, והחיידק (החיבה למשקה)
הועבר בירושה.
מהו הדרמבוי? מהויקיפדיה:
דרמבוי (Drambuie) הוא ליקר העשוי מדבש, ויסקי סקוטי, ותערובת תבלינים ועשבי תיבול.
הדרמבוי מיוצר באי סקאיי בסקוטלנד, ומקובל לשתות אותו "נקי", עם קרח, או כמרכיב בקוקטיילים.
הדרמבוי מכיל 40% אלכוהול - חוזק גבוה יחסית לליקר.
הדרמבוי הומצא על ידי הנסיך צ'ארלס אדוארד סטיוארט, המכונה "בוני פרינס צ'ארלי", בעת שלחם
בקרב קלודן כנגד האנגלים בשנת 1745. הנסיך וחילו הובסו בקרב, אך המתכון לליקר נותר.
"דרמבוי", בגאלית עתיקה פירושו "המשקה המספק".
על הליקר הנפלא כתב בלוגר נוסף.כאן
והקשר לחתונה:
לפני כשבועיים הזכרתי כאן שבני בכורי וחברתו הכריזו על כוונתם להינשא. כמובן, התרגשות ושמחה
גדולים אחזו בי, {כאילו לא ידעתי שרגע זה יגיע }, ומה עושים כששמחים וחוגגים אצלינו?
מרימים כוסית Drambuie כמובן. אלא מה? הבקבוק שלי, זה שנמצא פתוח במקרר, כבר לא ממש
הכיל את הכמות הנחוצה לחגיגה רבת משתתפים, ואף לא לחגיגה משפחתית מצומצמת.
אז מה? לא מגיע לי לחגוג כמיטב המסורת המשפחתית? אפילו לבדי? בודאי שכן!
מאותו יום, וכמעט בכל ערב, לגמתי לגימה קטנטונת ממנו. ככה עם עצמי, ובכיף. לא הצלחתי לראות
מבעד לזכוכית הכהה את נפח המשקה הנותר בבקבוק. שמעתי שקשוק מסויים אבל הערכה כמותית
לא היתה לי.
זו היתה חגיגה בהמשכים וכאילו נס...המשקה סירב להיגמר והספיק לימים רבים.
ממש כמו פח / פך השמן של חנוכה. זוכרים?
[אגב, מישהו כאן יכול להסביר לי מהו הכתיב הנכון, פח או פך? האינטרנט מפנה אל שניהם..]
אתמול נגמרה התכולה. אין בפי תלונה. זכיתי לימי חסד רבים. נדאג לבקבוק אחר, לחגיגת האירוסין.
ל-ד.: ראה הוזהרת! זה לא היה רמז!!!
אני מאמינה שההתארגנות לחתונה תתפוס מקום מכובד בבלוג זה, בחודשים הקרובים.
לחיים!
למען גילוי נאות..אני "חיסלתי" דוקא את ה- Drambuie Cream
"וואללה- אוכל" / מאת: גיא גיסר:
"זהו מותג חדש יחסית של חברת דרמבוי, אך הוא מצליח מאוד בעולם.
מדובר בתערובת של דרמבוי עם שמנת, מה שהופך אותו לליקר בעל תאריך תפוגה:
שנתיים מתאריך הייצור וכשנה מיום הפתיחה. מחירו של ה"דרמבוי קרים" יקר בהרבה מהדרמבוי
הרגיל מאחר והוא מכיל וויסקי בן 15 שנה לפחות, בדיוק כמו ה"דרמבוי בלאק ריבון".
הדרמבוי קרים מזכיר בצבעו את האייריש קרים וכדאי לשמור אותו במקרר. 17% אלכוהול.