מכירים את התנועה הזו של שופטי The Voice כשהם לוחצים על הכפתור שמסובב אותם אל הזמרים?

אותה תנועה המלווה לפניה ב"פרצופים", בעצימה ובגילגול עיניים, בנידנודי ראש, בחיוכים ובהנפת ידיים?

לחיצת הכפתור על כל גווניה...

בערך כך אני מרגישה כשפוסט חדש שלי מוכן ומבקש "לעלות לאויר".

כל מה שנשאר זה ללחוץ על "אישור" ושנייה אחר כך הוא כבר נמצא באינטרנט.

וזה רק פוסט...בבלוג או בפייסבוק.

מעניין איך מרגישים סופרים לפני ולאחר לחיצת הכפתור שלהם...כשהם נותנים לעצמם אישור שכתב-היד מוכן,

אותו "כתב-יד" עליו עמלו ימים ולילות.

ברור לי ש"לחיצת הכפתור" שלהם הרבה יותר משמעותית, כבדת-משקל, תחושה של "לידה".

אבל הייתי שמחה לשמוע איך הם מרגישים באותו שבריר שנייה של החלטה.

האם היא מלווה בחוסר ביטחון?

האם היא החלטית?

האם היא מלווה בתחושה של "זהו"..."זה מה יש".... "זה המיטב.."

ברכת הדרך?

או אולי, כמו מילות השיר: Words, don't come easy...