את הבוקר ביליתי בעבודה / בספרייה (בימי ו' זה קורה אחת ל....)
- כל העתונים בספרייה זעקו זעקה זהה... קצב....קצב...קצב (על המילים הנלוות אני מדלגת).
בושה לאיש, בושה למוסד הנשיאות, בושה למדינה ומעל הכל..בושה לפוליטיקה הישראלית שידעה וקידמה.
- NRG: "בשב"ס נערכים לקראת קצב: "בטח ישובץ בספרייה"
ככה? בלי תואר? בלי הכשרה מוקדמת?... מבזיון לבזיון
רק שלא ישלחו אותו אלינו לסטאז' מזורז או לסדנא בהקמת מרכזי מידע...
- ועוד מחוויות הבוקר בספרייה:
אחד הקוראים הקבועים ראה אותי מרחוק. הוא מגיע בדר"כ בימי ו' ואני, כאמור, לא.
חשב שאינני עובדת יותר בספרייה ושמח לקראתי.
התפתחה שיחה. סיפר לי על חוויות הקריאה שלו, בעיקר עתונים. סיפר שמעדיף להגיע בימי ו' לספרייה כי כבר איננו קונה עתונים לביתו. דיבר ודיבר ולי לא היה נעים להפריע ולעצור את השטף.
משיחות על עתונים עבר להמלצות על טיולים ואף הציע לי להצטרף....לסיורים פוליטיים בשטחים.
לא לפני שניסה לברר מהי עמדתי הפוליטית ואף הציע ניחוש. הסברתי שכעובדת ציבור אני מנועה מלהגיב..בעבודה.
כעבור דקות ארוכות האיש עצר את השטף ואמר:
"אני חייב לסיים. ולא, אכעס על עצמי על בזבוז זמן...."
אמר והמשיך לקשקש.
כעבור דקות נוספות, בעוד אני תוהה מי מבזבז את זמנו של מי, אבל שותקת...בכל זאת עובדת ציבור והנימוס מחייב, האיש עצר וחזר על אותו משפט:
"אני חייב לסיים. ולא, אכעס על עצמי על בזבוז זמן...."
בעצירה השלישית נפל לו האסימון:
"אני חייב לסיים לפני שתזרקי אותי מכאן...מתי סוגרים את הספרייה?" (האיש התמיד בקריאת עתונים בדיוק עד הסגירה)
מאחלת לכולנו ששנת 2011 תהיה נעימה, גשומה, טהורה, נטולת שביתות, נטולת סערות חיצוניות ופנימיות ובקיצור: שיהיה רק טוב!
שאיום השביתה הגדולה יוסר, שהצדדים יגיעו להבנות ושהמדינה תקום ביום א' לשנה אזרחית חדשה כשפחי הזבל מרוקנים וכל מקומות העבודה הציבוריים פעילים ומתפקדים, לא לפני שעובדי הרשויות המקומיות יקבלו את שהובטח להם ולא קיבלו .
* כל כך גאה בעו"ד רונית עמיאל!