מסורת. בכל שנה בחג השבועות אני מטיילת בעמק יזרעאל. האוירה, השימחה, החגיגיות, ממגנטים אותי לשם.

שפע האטרקציות (ולא רק למשפחות / ילדים) רב, בעיקר בתחום האמנויות.

השנה התחיל הביקור בישוב הקהילתי תמרת שם פתחו אמנים את בתיהם לציבור הרחב. אמנויות  מסוגים שונים:

כדרות, תכשיטים, בגדים, ציור, פיסול ועוד. המטרה: חשיפה ומכירות.

גולת הכותרת היתה הביקור בביתם המדהים של הזוג מיכל וצדוק נבו. זוג פנסיונרים אשר לאחר הפרישה החלו לעסוק

בתחביב משותף, האמנות. היא מציירת ומכינה שטיחי קיר. הוא מפסל בניירוסטה. אנשים צנועים ונעימים אשר פתחו את ביתם

ללא כל כוונה למכור או להרוויח. פשוט הנאה צרופה של הם כמארחים ושל המטיילים כצופים. בכיף הייתי חומדת / רוכשת

לפחות יצירה אחת..אבל, כאמור אף יצירה איננה עומדת למכירה. יותר מזה, לצורך היום המיוחד הזה, טרחו בני הזוג

והביאו יצירות שנמצאות בבתי ילדיהם הגרים בישובים אחרים, להשלמת התצוגה.

הדהימה אותי הפתיחות של השניים ותכונת ההענקה החמה. כששאלתי אם מותר לצלם, שהרי בבית פרטי ביקרתי, ענו

שניהם באותו סגנון: את יכולה לצלם, להעתיק, אין לנו זכויות, עשי כל מה שמתאים לך"... איפה יש אנשים כאלה?

הנה מספר דוגמאות להתרשמות:

מתמרת המשכנו לקיבוץ יפעת בקיבוץ לערב שם מוצגת התערוכה "זמן קיבוץ - חדר אוכל כמשל". התערוכה ננעלת היום!

התערוכה מציגה את חדר האוכל ותפקידיו בחברה הקיבוצית,  דרך עבודותיהם  של אמנים רבים

והנה כמה צילומים לטעימה:

תחילה, לוח המודעות הקיבוצי בחדר האוכל:

 

 

    ערב מוסיקלי תרבותי ויפהפה התקיים במוזיאון לראשית ההתישבות בקיבוץ יפעת: "חגיגת אקורדיונים ארצית".

קונצרט האקורדיוניסטים התחיל בהופעה של תזמורת נוער וילדים מבאר-שבע בניצוח ויקטור דרנבוים.

טעימה מוסיקלית קטנה: