השבוע הוענק תואר יקיר העיר ראשון-לציון, לשישה תושבים וותיקים, על פעילותם
למען העיר ותושביה, במשך שנים רבות.
שניים מבין השישה היו מורים שלי בתיכון בו למדתי, "גימנסיה ריאלית ע"ש אליעזר קררי".
גמליאל (גמי) סגל, מורה לגיאוגרפיה ומנהל הגימנסיה.
גמי (כך קראנו לו) זכה בתואר בזכות עשייה חינוכית רבה ומגוונת.
מי ליאור, כתבת המקומון "גל גפן" חקרה וכתבה:
"חייו רצופים עשייה חינוכית, בניית תוכניות לימודים לחיילים בשירות בצה"ל,
הקמה והוראה בביה"ס לנערים עובדים בבית דגן והתנדבות ...במשך עשרים
ושבע שנים ניהל את הגימנסיה הריאלית, אשר הוותה דגם והשראה למוסדות
על יסודיים רבים.
אני מבקשת להקדיש את הרשימה הזו ליקירת העיר השנייה שאני מכירה, ד"ר פליציה קראי,
שהיתה המורה שלי להסטוריה באותו תיכון.
מאד התרגשתי כשראיתי שפליציה נבחרה כיקירת העיר.
פליציה חוותה את השואה בילדותה, ובכישרון ונחישות עסקה ועוסקת בנושא לכל
אורך דרכה החינוכית.
אני זוכרת את פליציה בשעורי היסטוריה, עת ריתקה אותנו עם סיפורים אישיים, כואבים ומדהימים.
כשלימדה את פרק השואה, כאילו "מנוע טורבו" הניע אותה וכיוון למטרה אחת, שנלמד ולא נשכח!
פליציה בחרה "לחוות" את התקופה, עם תלמידיה בכל פעם מחדש, עם כל הקושי הרגשי הכרוך בזה,
העיקר שנבין ונפנים את מה שבאמת קרה שם.
בזמנו לא היה מקובל להוציא את תלמידי התיכון לסיורים במחנות השמדה בפולין ובגרמניה.
אני בטוחה שלו היינו נוסעים, פליציה היתה מובילה בראש.
פליציה לא הסתפקה בלימוד בתיכון. היא הרצתה במסגרות נוספות. כתבה גם עליה מי ליאור:
"...בין היתר הכשירה דורות של מורים בבתי הספר בראשל"צ ובמוסדות חינוך נוספים.
כל זאת בכישרון ביסודיות מתוך ידע מקיף וגישה יצירתית.
היא הרצתה במסגרות רבות נוספות: מכון הכשרה למפקדי צה"ל, המחלקה להכשרת סטודנטים להוראה,
חוגים לנוער ולקהל הרחב, כינוסים בנושאי הציונות וחקר השואה בישראל ובעולם, ועידות של מחנכים
למלחמה בגזענות ובאנטישמיות, הקתדרה לחקר השואה באנוברסיטת תל-אביב ועוד.
בשנת 1990 הוענק לה תואר דוקטור והיא ממשיכה לפרסם חוברות לימוד וספרי מחקר
על מחנות העבודה." (עד כאן מהעתון).
אין ספק זכיתי ללמוד פרק הסטוריה דרמטי וחשוב בתולדות עמנו, מפי אישיות דגולה
ומרתקת, ואני מאחלת לפליציה אריכות ימים והמשך עשייה ב"מפעל החיים" המבורך שלה.
באופן טבעי, ומאחר שפליציה עסקה בחקר השואה, היא הוציאה מספר ספרים בתחום:
בדקתי ומצאתי שהספרים נמצאים ברשת הכותרים והספריות בעיר.
ניתן לבדוק ולמצוא בקטלוג המקוון.
שם הכותר: המוות בצהוב/ מחנה עבודה סקרז'יסקו קמייננה
שם ההוצאה: אוניברסיטת תל אביב שנת הוצאה: 1994
שם הכותר: פגזים וחרוזים - מחנה נשים האסאג-לייפציג .
כתוב בשפה: עברית, שם ההוצאה: מורשת שנת הוצאה: 1997
לראשונה בהיסטוריוגראפיה של השואה בישראל מתוארים הקמתו, תולדותיו והחיים
היומיומיים של מחנה נשים בינלאומי בפיקוחו של מחנה הריכוז בוכנוולד בגרמניה.
המאבק על הקיום, ההתארגנות החברתית, טרור וגזרות של הפיקוד הגרמני, הפעילות
התרבותית,
אוסף שירים שנכתבו שם.
ועוד: (ללא תמונה) שם הכותר: בודד מולהמוות - שאלות פסיכולוגיות ומוסריות במחנות הריכוז הנאציים.
כתוב בשפה: עברית. שם ההוצאה: משרד החינוך והתרבות. שנת ההוצאה: 1980
וגם (ללא תמונה): שם הכותר: פנים רבות לגבורה, תולדות קהילת קרקוב בתקופת השואה.
ספר לימוד על קהילת קרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי בשנים 1945-1939
שם ההוצאה: יד ושם - בית הספר המרכזי להוראת השואה, ירושלים.
\שנת הוצאה: תשס"ב - 2002.
ועוד לידיעה ולעיון, מאמרים פרי עטה של ד"ר פליציה קראי:
(מתוך "מפתח חיפה" - מפתח למאמרים מתוך כתבי עת בעברית.)