הגיע הזמן לסכם ולהיפרד.

פרידה מתקופה, פרידה מפלטפורמה, פרידה מתפקיד בעבודה, פרידה מחברים לעבודה ופרידה ממתנדבים שהיו לעזרי במשך כל כך הרבה שנים.

פרידה מ "משולחנה של אילנה"

הבלוג "משולחנה של אילנה" נפתח  ב-3.7.06 כתרגיל בקורס של יגאל חמיש במרכז הספר והספריות.

תרגיל שיצר עבורי ספק כלי עבודה, ספק יומן אישי ובכל מקרה מקום שהיה לי עונג רב לשהות בו במשך 9 שנים. עשינו דרך ביחד.

הפוסט האחרון פורסם ב-31.12.14 ובאופן סמלי תיאר טיול עם המתנדבים של מרכז המידע לירושלים. ביקור והדרכה ב"יד ושם".

שמו של הבלוג לא השתנה כל אותן שנים, הרגשתי מעולה עם השם שבחרתי. אגב, השם נבחר בהשראת עולם התוכן בו עסקתי, עולם הספרנות. ברגע שהייתי צריכה לבחור לו שם (להזכירכם, במהלך תרגיל בקורס...) נזכרתי באקס-ליבריס המפורסם:

ציטוט מהויקיפדיה: "אקס ליבריס (מלטינית: ex-librīs    , מילולית: "מספריו של...") היא תווית נייר מודפסת ומאוירת המודבקת בספר, או חותמת המוטבעת בספר, לרוב על גבי החלק הפנימי של העטיפה, על מנת לציין מיהו בעליו של הספר. "מספריו של...",  "שייך ל..". האסוציאציה של עולם התוכן הכל כך מוכר לי הולידה את השם "משולחנה של אילנה".

בניגוד לשמו של הבלוג, כותרת המשנה השתנתה במהלך השנים. נוספה לה שורה מאד משמעותית

" .....  שמי אילנה שקולניק. א.ני מידענית בספרייה 'כותר ראשון' בראשל'צ ומנהלת את מרכז מידע וייעוץ לתושב בשיתוף ש.י.ל. פתחתי בלוג זה על מנת: להרחיב דעת, לשתף, וליחצ"ן את מרכז המידע ואת המקצוע. הפלטפורמה התרחבה גם ליומן אישי (שכפי הנראה די השתלט...) לעונג לי." 

את הבלוג זנחתי בהדרגה עד היותו נטול רלוונטיות משלוש סיבות עיקריות:

א.      - פייסבוק דיי השתלט (למרות שיש הבדל תהומי בינו לבין הבלוגוספירה) וגזל זמן. 

ב.      - ישראבלוג התחיל לזייף, כשעבר לידי עמותת ישראבלוג וזה לא המקום להכנס לפרטים ולנתונים טכנים ואחרים. אני מאד מעריכה את קבוצת הבלוגרים, מטה המאבק, שלקחו לידם מלחמה בלתי נגמרת להשבת נפשה של הפלטפורמה, הבית השני של הרבה מאד כותבים מוכשרים וטובים! 

ג.       - השינוי המהותי והעכשווי בחיי: עזיבתי את "כותר ראשון"... שינוי שהופך את הבלוג הזה ללא רלוונטי.

מהפך...  פרידה מ"כותר ראשון"   

בימים אלו, וכפי שחלקכם כבר ראו / הבינו בפייסבוק סיימתי פרק מקצועי בספרייה ועברתי לתפקיד חדש בעיריית ראשון-לציון. ה"למה ומדוע" אינם רלוונטים לפוסט זה.

השבועות האחרונים היו לי קשים מאד. פרידות מחברים לעבודה, פרידות מקולגות מקצועיים, פרידות מכל הניירת בארונות והתיקיות במחשב שעשו איתי דרך, העברת תפקיד ומעל הכל פרידות מצוות המתנדבים המסורים שהתגבש לצידי במהלך 11 שנים! חלקם מהיום הקמת מרכז המידע.

אצטט מספר שורות מאגרת הפרידה ששלחתי אל 60 +  המתנדבים / האנשים היקרים שהיו לי למשפחה נוספת:

".... כל אחד מכם מאד יקר לליבי. לא בכדי זכיתם באות המתנדב לשנת 2012, אתם קבוצה מדהימה ואין לי ספק שתצאו מהקושי של הימים הראשונים ותמשיכו, כצוות מגובש, לעבוד במסירות למען המטרה שהביאה אתכם אלינו: סיוע לתושבי עירנו ולאזרחים מרחבי הארץ בהתנדבות וללא תנאי. על כל אלה, תודה רבה! 

אני עוזבת מאחורי שירות מפואר, שירות בעל שם דבר בעיר ובארץ. "סניף דגל" כפי שמכנה אותו הנהלת שי"ל. לולא הנוכחות שלכם, הדבקות בהתנדבות, ההתמדה וההגעה בכל שבוע ללא קבלת תמורה, לא היינו מגיעים אל המקום בו אנו נמצאים היום. 

הידיעה שאני עוזבת שירות מבוסס וחזק נותנת לי כח להמשיך הלאה ועל כך קבלו את תודתי והוקרתי. ........"

סיכום והתחלה חדשה:

אז נפרדתי מ"כותר ראשון" שם התחלתי לעבוד ב-2002

וב-10.9.15 התחלתי לעבוד בלשכה ל"פניות הציבור" , הסמוכה לשולחנו של ראש עיריית ראשון-לציון.

(סמל במבואת הכניסה לבניין. מבט מקומה עליונה).

העבודה מאד שונה מזו שהכרתי אך המהות מאד דומה לתפקידי הקודם.

אני גאה להמשיך ולשרת את תושבי עירי ממרום הקומה החמישית בבניין העירייה.

הנוף הירוק הניבט מהחלון נפלא. זוהי שדירת הדקלים שנטעה ב 1890 ב"בגן המושבה", הוא "גן העיר" המוכר היום בעירנו.

תודות:

תודה לכל האנשים שהיו איתי מהיום הראשון ב"כותר ראשון", לצוות הספרניות ומידעניות ב"כותר ראשון-תרמ"ב",

תודה לרחלי לשם שנתנה לי הזדמנות וכרטיס כניסה לעולם תוכן מדהים וכל כך לא שגרתי לספרנית.

תודה להנהלה, למפקחות ולרכזות שי"ל. (שירות ייעוץ לאזרח - משרד הרווחה).

תודה למנהלות החדשות שלי ב"פניות הציבור": מיכל ואיריס

תודה לצוות הקולט, מדריך, מכוון ומלמד בסבלנות רבה: אתי ואורה. 

אמנם פרידות לא באות לי טוב, אבל מצאתי באינטרנט ציטוט שמרגיש לי טוב מאד:

"דרוש הרבה אומץ כדי לשחרר את המוכר והבטוח ולאמץ את החדש" (שם הכותב היקר איננו ידוע לי)

שנה טובה ומועדים לשמחה לקוראי "משולחנה של אילנה" הנאמנים.  

אולי נתראה בבלוג הבא....