כי בימים אלו המצב לא קל,
המלחמה רק מתחילה ואני מפחדת,
אני לא מפחדת על עצמי אלא על אלה ששם
אלה שנלחמים בשבילנו.
על החברים שלי.
על האנשים שאני מכירה ואני יודעת שכרגע הם נכנסים רגלית לעזה
עליכם אני מפחדת,
כי אני חושבת על מה יקרה משו חס וחלילה לכל אחד מכם ואני לא יודעת איפה לקבור את עצמי.
כואב לי על אבא שלי שנמצא רחוק והוא יהיה מודאג.
כואב לי על כל אותם משפחות שהולכות לסבול.
אבל חוץ מהכאב יש בי פחד רב,
כי זה שונה להסתכל על המלחמה מבחוץ מאשר מבפנים,
מלחמה ראשונה שאני עומדת לעבור..
ושוב אני לא מפחדת על עצמי אני מפחדת עליהם
אלוהים תעזור ותתן שכל חיילנו יחזרו בשלום.
תשמור על הילדים שלנו,לא מגיע להם למות בגלל כמה ערבים.
מגיע להם לצאת כגיבורים.
תעזור להם!
תעזור לאותם אנשים שאני אוהבת שיחזרו בשלום ואני אוכל לחבק כל אחד מהם.
כי היו לי הרבה ידידים חיילים...אבל לא היו לי חברים טובים שהיו בעזה בזמן מלחמה.וזה ההבדל
אז בקול גדול אלוהים תשמור עליהם,תעשה שלא יקרה להם רע.
וזה לא בקשה רק ממני,זה בקשה מכל עם ישראל
כי אני בטוחה שאיש איש שנמצא בביתו מתפלל לאלוהים למען שלום החיילים.
והפוסט הזה מוקדש רק לזה.
לא לכמה טוב לי או רע לי או מה שקרה.
הלוואי ועוד כמה ימים אני אזכה לראות את האנשים שאני רוצה.
תשמרו על עצמכם במלחמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
