סעמק כבר כתבתי פוסט והוא נחמק.
אני שונאת את זה.
אז מחדש..
אז חוזרים לארץ,
אחרי כל הבכי
אחרי כל הכאב..
אחרי כל המריבות
חוזרים לארץ
והכל ארוז..
אין רהיטים (רק תמיטה שלי)
וכמה אני אתגעגע
הולך להיות לי ככ קשה
התחלה חדשה,
בצפר חדש...
חיים חדשים
אנשים חדשים...ומה יהיה?
יהיה טוב?
נקווה שכן.
ואין לי כח נפשי לזה
ואמא כבר נסעה,
ואני לבד בבית.
אני צריכה לסגור הכל.
לסגור תקווי פלאפון
לנתק חשמל,
לשלם על הכל.
להחזיר תמפתחות של הבית
לעלות על טיסה ולחזור
ואני אמורה לשכוח הכל?
מה יהיה עם האנשים שאני ככ אוהבת מפה
מה יהיה איתי?
מה יהיה מהחיים שלי?
אני פשוט מפחדת.
וכבר נמאס לי לבכות,
אני כבר לא יכולה לבכות..
כי אין לי דמעות יותר
ואני פשוט מפחדת.
עוד 4 ימים אני בארץ
אני מקווה שיהיה טוב
וחוץ מהחזרה הזאת,
היה לי אחלה קיץ.
קרעתי תתחת בעבודה (ועשיתי כסף טוב)
טסתי לחודש לאיטליה עם החברה הכי טובה..
היה ככ כיף
ככ מדהים שם.
והיה המון שתייה (בכללי)
היה קצת בית חולים,
עשיתי קצת שטויות בבית חולים ^^
עוד שתייה
היו בנים חמודים הקיץ הזה,
נהנתי בכל מה שעשיתי
היה הרבה שופינג..
היו הרבה טיולים
וזהו...עכשיו לארץ
ועשיתי עגיל חדש ומדהים:P
[המחשב שלי מטומטמם והוא לא נותן לי להעלות תמונות]
ואני ככ שמנה
פעם אחרונה שהייתי במשקל הזה זה היה לפני שלוש שנים.
הבגדים בקושי עולים עלי
כל מה שהיה לי ענק
עכשיו צמוד
צריך להפסיק לשתות ככ הרבה
אוף
זה אשמתי שאני אוהבת בירה?
חרא
נגיע לארץ ונפסיק לשתות
וזהו...הפוסט הבאה מישראל
נקווה שיהיה טוב
ומחר יומולדת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
