L.L.B

כמו שאמרתי בפוסט הקודם, הלכתי לחתוך אחרי שכתבתי אותו...

חתכתי בחושך. לא שמתי לב כמה אני חותכת ואז כשהגעתי לט.ר.מ ראיתי את העומק/רוחב ו... ת'אמת? חושבת שפעם ראשונה שחתכתי ככה (ולא מצטערת על זה).

הרופא בט.ר.מ לא האמין שאני עשיתי את זה לעצמי...

 "תגידי לי את האמת, מי עשה לך את זה? את נרקומנית? היית בקריז?"

-זה מה שהוא שאל לפני שנתן לי הפניה למיון בשתיים בלילה...

הצוות במיון היה בסדר איתי. האחות היתה ממש רגישה וחמה וליטפה לי את הראש כל הזמן. הרופא לעומת זאת, היה בשוק...

והנה הרופא (או לפחות הידיים שלו) תופר אותי-

איך אתם רואים את זה?

- תלוי...

החוקרת התקשרה אלי היום ואמרה שהנהג עצור עד תום ההליכים. אמרתי לה שאני יודעת כי גם שמעתי בחדשות וגם ראיתי באינטרנט והיא היתה מזועזעת. לא ידעה לומר לי איך זה הגיע לתקשורת...

אח"כ היא גם שאלה אם אני אהיה מוכנה לעשות עימות מולו ואמרתי לה שכן. אחרי שניתקתי את שיחת הטלפון חשבתי על זה ולא הבנתי למה הסכמתי לזה. אני אפילו לא זוכרת איך הוא נראה!!!!!!!!!!

אשוחח עימה שוב בשבוע הבא ואומר לה שאני לא רוצה שום עימות. מספיק לי העימות שיש לי עם החיים...

היא גם אמרה שזה לא חובה ושאני לא חייבת להסכים לעימות.

הולכת לישון, אחרי שלילה קודם לא ישנתי בכלל.

(תגידו? מישו הצליח להירדם פעם במיון עם כל הרעש של המכשירים/שיעולים/פלוצים של אנשים????????)

L.L.B