L.L.B

אני נוסעת מוצ"ש הקרוב לסיני עם ידיד טוב וכנראה עוד שני חברים.

אהיה שם חמישה ימים...

אלוהיםםם... אני כלכך זקוקה לחופש הזה...

כלכך רע לי במוח.

מחשבות אובדניות שבאות והולכות. לא מרפות...

אנשים שפוגעים בלי שהם יודעים בכלל (כמועורכהדינמוטיאדטוהבנזונה)...

ולעוד בשורה משמחת

פינצ'רתי לשכן שלי את הקטנוע! ייאי!

בעצם הוא כבר לא שכן שלי... אבל בזמן האחרון אני רואה אותו יותר מדי מגיע לבקר את המשפחה שלו

וזה (מיותר לציין) - לא מוצא חן בעיניי ועושה לי רע... אז למה שרק לי יהיה רע? הא?

אנשים, מעצבת האופנה דורין פרנקפורט מוכרת חולצות T נחמדות שכל הרווחים מגיעים כתרומה למרכז הסיוע (לא ברור איזה)...

שווה לקנות אחת או שתיים

עד כאן העדכונים בנתיים...

מקווה שאחזור צלולה מסיני  

שתהיה שבת צ'אלום,

L.L.B

כן, תתפלאו לשמוע, אבל אחוז עד אחוז וחצי מהאוכלוסיה שלנו פוגע בעצמו.

והנה חלק מהם -

א.ל. - ידיד טוב שלי מהאשפוז ב'איתנים'.

זה החתך האחרון שלו. הוא איבד המון דם ובשל כך אושפז במחלקת טראומה.

בעקבות אותו חתך הוא לא מרגיש כיום את שורש כף היד וכנראה שזה יהיה לצמיתות :-(.

זאת היד של ד.כ., שכן שלי שמתגורר קומה מתחתיי (ובסמיכות לשכן הבנזונה ההוא).

אנחנו מכירים שנים. הוא אפילו למד איתי ביסודי שנה אחת, אבל מאז לא דיברנו ובקושי בירכנו האחד את השניה לשלום במדרגות...

התחלנו לדבר שוב לפני מספר חודשים באוטובוס, כשגנבו לו את הסלולארי... ראיתי שיש לו על היד צלקות שטוחות. הוא סיפר לי שהוא במעצר בית עם אזיקון אלקטרוני (תמונות בהמשך) בגלל שתפסו אותו מוכר סמים.

כמה ימים אחרי אותו מפגש אקראי באוטובוס הוא התקשר אלי ואמר שחתך את עצמו. ביקש שאבוא איתו למרפאה...

הוא גם משתמש בקראק (קוֹק) ואפילו הציע לי, אבל אני, צדיקה שכמותי, סירבתי בנימוס :-]

אז הוא הסניף לבד.

וזה האזיקון האלקטרוני שלא ירד מרגלו כמה חודשים טובים והלך איתו לכל מקום. היו גם פעמים שהגיעו אליו לבית שוטרים באמצע הלילה (כמה פעמים הייתי אפילו עדה לכל ההתרחשויות הללו) כי חשבו שהוא מנסה לחבל באזיקון או שחשבו שהוא עדיין לא הגיע לבית...

אז ד.כ. הוא בחור נורא-נורא-נורא מוכשר. נשבעת.

 לפני מס' ימים הוא הלך לעשות משו "יצירתי" עם החתכים וזה מה שיצא -

וזו פיצי שלי  שאני כ"כ אוהבת .

היא נמצאת עמוק בתוך הלב והמחשבות שלי ויוצא לי לחשוב עליה לא מעט.

תמיד כשאני מביטה ביד שלה הלב שלי נצבט .

לפני מס' חודשים נסעתי באוטובוס (ובאותה הזדמנות - קניתי אוטו לפני חודש! איזה כיף לי!!!) יחד עם חברתי ח' ולאחר כמה דקות עלתה בחורה והתיישבה לא רחוק מאיתנו. על זרועה היו שתי שורות של פירסינגים. אמרתי לח': "זה פגיעה עצמית". היא אמרה שלא יכול להיות. הרי זה רק פירסינגים אז מה הקשר?

הצעתי שאלך ואשאל אותה (חסרת טאקט שכמוני ).

התיישבתי על ידה (למזלי האוטובוס היה ריק) ושאלתי אותה אם אני יכולה לראות את היד שלה. היא קפצה כנשוכת נחש והסתירה אותה מאחורי הגב. הבנתי את הפחד שלה מזרה שכמוני, ומה גם שההסתרה הזו רק חיזקה את ההשערה שלי שזה אכן פ"ע [פגיעה עצמית] ואמרתי: "אל תדאגי, את לא היחידה שפוגעת בעצמה" והראתי לה את היד שלי. היא הייתה בהלם. לא ציפתה לדבר כזה. הוציאה את הסלולרי שלה והתחילה לצלם. בדרך היא שאלה למה אני עושה את זה לעצמי ועניתי שאני חושבת שמאותן סיבות שהיא עושה זאת.

הייתי צריכה לרדת בדיוק והיא אמרה: "רגע, איך אני יכולה למצוא אותך?" (או משו דומה). אמרתי לה שתחפש בגוגל L.L.B ותגיע לבלוג שלי.

לפני כמה שבועות מצאתי מקרה את הבלוג שלה. בכותרת היא כתבה משו בסגנון: "פגשתי בחורה מדהימה באוטובוס שאמרה לי: "את לא היחידה שפוגעת בעצמה"".

לפני שבועיים בערך היא הגיעה למקום עבודתי ועמדה לצד לקוח שבדיוק קיבלתי (היא ידעה איפה אני עובדת כי כשנפגשנו באוטובוס הייתי עם המדים של העבודה). ראיתי אותה בזוית של העין והתעלמתי. רציתי לתת לה את מלוא תשומת הלב אחרי שאסיים עם הלקוח. היא כנראה חשבה שאני עסוקה מדי בשבילה ויצאה.

לא ויתרתי. אמרתי ללקוח שלי שימתין רגע ורצתי אחריה. שוחחנו כמה דקות, הצגתי את עצמי והיא את עצמה. אמרה לי שיוצא לה לחשוב הרבה על המפגש הקצרצר שהיה לנו באוטובוס ושהיא הייתה רוצה לשוחח איתי. נתתי לה את מס' הסלולארי שלי והמתנתי שהיא תיצור קשר. עברו ימים והיא לא התקשרה...

שבוע אח"כ ראיתי בבלוג שלה את הפוסט הזה.

נבהלתי ברמות שאני לא יכולה לתאר אפילו...

בסוף הצלחתי ליצור איתה איכשהו קשר, הבעיה היחידה היא שאנחנו מתקשות לשמור עליו כי שעות עהעבודה שלה הפוכות משלי.

אני מגיעה לעבודה ב-8:00 ומסיימת ב-20:30 (ולפעמים יותר מאוחר...) והיא מתחילה לעבוד ב-3:00 בלילה ומתחילה ב-7:00.

הלוואי עלי שעות כאלה!!!

_______________________________________

זמן לא רב אחרי שפתחתי את הבלוג מצאתי את הפוסט הזה שרק המחיש לי כמה התופעה נפוצה...

יש עוד אנשים יקרים וחשובים שאני מכירה ושפוגעים בעצמם, אך החלטתי לספר רק על אלו לבנתיים.

וזכרו - בפעם הבאה כשאתם נתקלים בפ"ע התייחסו אליהם ברגישות. מספיק כואב להם...

שבוע טוב ומגניב,

L.L.B

היי אנשים.

אז כמובן שלא סיפרתי לכם, אבל אחרי הכתבה בערוץ 10 הרגשתי ממש חרא... ושלא תחשבו - זה לא היה קשור לכתבה בכלל (!!!).

כמה ימים לפני זה שוחחתי עם ידיד טוב שלי (נקרא לו א"ל לצורך העניין) והוא אמר לי שיש לו LSD...

א"ל הוא הידיד הכי טוב שלי. אנחנו מכירים מהאשפוז... הוא היה שם גם בגלל פג"ע ואובדנות. אביו השתחרר מבית הסוהר לא מזמן אחרי שישב שם 10 שנים בגלל שהתעלל מינית בילדיו... ואני מתה עליו (על א"ל...). הוא בחור מדהים ואני סומכת עליו בעיניים עצומות .

בקיצור, הגעתי לדירה שלו ובסביבות השעה 22:00 לקחנו חצי בּוּל ("ד"ר הופמן") כל אחד.

שמנו את זה מתחת ללשון והיה לנו קצת מריר... חיכינו וחיכינו ושומדבר מיוחד או מוזר לא קרה...

ככה ישבנו שעתיים. בנזונה הד"ר הופמן הזה...

לאחר שעתיים החלטנו לקחת עוד... שמתי מתחת ללשון בול שלם וכך גם א"ל.

אחרי 45 דק' בערך הרגשנו ריחוף קל. הזמנו מונית וא"ל ליווה אותי לבית...

הדבר הכי מפדח שקרה לי זה כששוחחתי עם הנהג דרך החלון הקדמי (זה שלידו), ואז לפני שבאנו לעלות לשבת מאחור, העפתי את הבול מהפה. הוא נדבק לו על השימשה הקדמית...

חשבתי שאני מתה מצחוק כי הוא לא הבין מה הנייר הזה עושה לו על החלון... אבל נראה לי שהוא לא קלט מה זה בדיוק (וטוב שכך.)

לא הפסקתי לחייך כל הנסיעה! הייתי כבר צריכה לתפוס את הלחיים חזק כי באיזשהו שלב זה התחיל להציק לי... המממ...

ובכלל  לא הרגשתי שאני נוסעת ברכב, הרגשתי בחללית... כשהנהג פתח טיפה את החלון, אז רעש המכוניות מסביב היה נשמע לי חזק מאוד. כמו רעש של מטוס ממריא...

גם האורות שבחוץ נראו לי פתאום מאירים ויפים יותר וזה היה נחמד .

פיזיולוגית הרגשתי קצת לא בנוח... הרגשתי שיש עליי ידיים. הרגשתי שאוחזים בי. קצת דומה למה שבתמונה-

ניסיתי להזיז את  זה ממני בהתחלה, אבל כשראיתי שזה לא עובר, הרפתי.

ממש הרגשתי גם שאני יכולה לבודד צלילים, מראות וריחות... כאילו שאם אשמע עכשיו טיפה של מים נופלת ארצה, אוכל לשמוע אותה בבירור, בחדות ובצלילות. כאילו אין רעשי רקע מסביב...

 הגעתי לבית שלי, התארגנתי והתכוננתי להיכנס למיטה. רציתי להיות בטוחה שאני לא עושה שטויות... שוחחתי עם א"ל לפני כדי לשמוע ששלומו טוב. הוא סיפר לי שלא היה לו נעים לצחוק עם עצמו, אז הוא התקשר ל"לאומי בטלפון" ונקרע להם מצחוק שם... הוא אמר שהוא שוקל להתקשר לער"ן ולעשות אותו הדבר. הרי בנינו - הם בטח רגילים לשמוע שם אנשים שבוכים כל הזמן... הגיע הזמן לקצת גיוון, לא?  (מה גם שאני שונאת את "ער"ן" ומתעבת אותם עד עמקי נשמתי...  )

אז מצאנו את עצמנו יושבים על הטלפון וצוחקים במשך 20 דקות בערך.. .אבל רק צוחָקים!!! אוי, זה היה כיף ומשחרר...

 נכנסתי למיטה...

הכל היה בסדר עד אז, אבל פתאום עצמתי את העיניים וגיליתי דברים פשוט מדהימים!!! צורות וצבעים שבחיים לא ראיתי... משו מרהיב ומיוחד במינו!

[זה היה הרבה יותר מרהיב ויפה ממה שיש פה בתמונות. מבטיחה לכם).

כשפתחתי את עיניי לראות אם אני עדיין יכולה לראות את כל היופי הזה ב"live", הבנתי שלא... הדברים האלה הגיעו רק בעיניים עצומות...  

- אז ראיתי צורות וצבעים, ואח"כ באו ההזיות...

ראיתי פרצוף של גבר קירח. רק פרצוף, בלי גוף והכל מסביב היה שחור... ואז יד הוּשְטה מהאפילה, נתנה לגבר אקדח ואמרה: "אז תעשה את זה" (אני ממש זוכרת את המשפט הזה...)

ואז נשמעה ירייה ושניה אח"כ שוב ראיתי את הגבר. הוא נשאר כמו שהוא היה קודם לכן, רק עם חור קטנטן ברקה... (לא היה דם ולא כלום).

היו עוד כמה פעמים ששמעתי יריות בראש שלי, אבל זה היה אחרי 4 שעות בערך... שמעתי שתי גלים בתוך המוח שלי ואז פיצוץ, כמו ירייה... ככה כמה פעמים עד שזה נפסק.

ראיתי גם שקיעה... לא סתם שקיעה, אלא אחת אדומה כזו ונעימה. עמדתי לידה ואז הכנסתי לתוכה את היד והיא פשוט התמזגה עם השקיעה...! אז נכנסתי כולי לתוכה וזה היה א ד י ר ר ר !!!

אח"כ אכלתי סרט (מזה סרט, סרטונון..) על המטפלת שלי... דמיינתי שאנחנו בחדר הטיפולים ושאני נותנת לה צמידים מתנה וכשהיא באה לענוד אותם על הידיים, הם פשוט נבלעים לה ביד (?!?!)

ראיתי גם את הקבר שלי... הוא היה בשדה ענק-ענק עם מלא-מלא-מלא פרחים צבעוניים ויפים... הוא היה צבוע בלבן עם פסים שחורים מסביב ועליו היה מלאך מאבן בוכה כשהמצח שלו על הברך המקופלת...

זה היה קצת דומה לתמונות האלו... =>

ברקע שמעתי צליל כזה: "הַאממממממ..........."

ומישהו גם הקריא עלי הספד, רק שאני לא זוכרת מה בדיוק... באסה .

אז חוץ משני סרטים רעים שהיו לי, הכל היה בסדר . הסרטים הרעים היו בדיוק מס' דקות... בראשון הרגשתי פסיכוטית פתאום.. כאילו יכולתי להיכנס למוחם של הסכיזופרנים/פסיכוטים ולהרגיש בדיוק את מה שהם מרגישים כשהם שומעים קולות ומדברים לעצמם... אבל זה עבר לי מהר (פיו).

בסרט הרע השני ראיתי המוני נשים לבושות בשחור בוכות ומתייפחות... היו מסביבן מלא-מלא הלוויות... זה טיפל'ה הפחיד ת'אמת... .

ולשם המחשה- הנה הבּוּל משני צידיו (וגם כווית הסיגריה החדשה שלי)... =>

קמתי למחרת לעבודה כרגיל, אבל לא ממש הצלחתי לתפקד :/. הרגשתי מנותקת לחלוטין... לא הרגשתי אותי.

אז מה עשיתי, הבטתי לתוך עיניהם של הלקוחות. רק ככה יכולתי להרגיש ולדעת שאני פה, שאני קיימת (ולא מנותקת).

כל הסרטים האלה מה-LSD עברו לי אחרי 12 שעות סכ"ה... היה טוב. לא מתחרטת על זה לדקה... ותאמינו לי שגם אם הייתי מתאבדת תוך כדי הסוטול לא היה אכפת לי... ;-(

******************

היה לי סיוט מארץ הסיוטים לפני יומיים...

חלמתי שאני בעבודה יחד עם חברה שלי, ואז אנחנו עושות משו (שאני לא זוכרת מה) וא', אחד הבוסים צועק עלינו ונותן לנו פקודה "לאסוף את כל האבקה שמסביב". הוא אומר שמי שתסיים לנקות את האבקה צריכה להיכנס איתו לחדר שלו.

סיימתי ראשונה ונכנסתי אליו לחדר... היתה שם מיטה זוגית והכל היה חשוך ואפל... הוא ביקש שאנוח על המיטה. נכנסתי גם למיטה והתחלתי לספר לו מה היה איתי ועם חברה שלי בחוץ.

באיזשהו שלב שמתי לב שהוא מתחיל לדבר איתי בלחש ולהתקרב לי לפנים (זה אחד הדברים שיותר מלחיצים אותי - שמקרבים אלי פנים אל פנים...). אמרתי לו: "א', תתרחק. זה מפחיד אותי...".

ואז הוא התחיל לגעת בי והתחלתי לצרוח "לא שוב פעם! לא שוב פעם!" והוא ביקש שאסתום ופשוט.. .אNס אותי...

צרחתי ובכיתי בחלום, ניסיתי להשתחר מהאחיזה שלו- אבל הרגשתי שהוא יותר חזק ממני.. קמתי עם כאבים מטורפים "שם" באיבר...

הקטע המוזר זה שהוא לא סתם אNס אותי, אלא הוא עשה את זה מאחור והכניס את ה"זה" שלו לויגינה שלי... משו ביזארי וחולני לחלוטין (ומגעיללל!!!)

לילה טוב,

L.L.B, שמקווה שהלילה לא יהיו לה סיוטים אחרי כל הפלאשים שהיו לה בעבודה היום ומוטטו אותה נפשית...

___________________________________________________________

עדכון - שוחחתי אתמול עם החוקרת בנוגע לזה והיא היתה בטוחה שכבר עידכנו אותי... .

היא אמרה לי ששחררו אותו למעצר בית כבר לפני שבועיים (ב-15 למרץ) וששמו לו אזיקון אלקטרוני... שזה אומר שבמידה והוא יוצא מהבית יכולים לראות את זה במחשבי המשטרה, להגיע אליו לבית ולעצור אותו שוב תוך דקות ספורות...

|בא לי למות|